תורת המשחקים משכה עניין ציבורי ואקדמי רב בשנים האחרונות, עקב בולטות הדיון בקבלת
החלטות וההכרה שחוקרים העוסקים זכו לה באחרונה, לרבות פרסי נובל, כמו במקרה של פרופ' אומן.
תורת המשחקים ככלל היא נסיון להמשיג באופן מדעי, או אפילו מתמטי, מצבים שונים של קבלת החלטות של פרטים או ארגונים (לעיתים גם מדינות וממשלות). הולדתו של מאמץ זה בדיון בהנחה של החלטה רציונאלית של המשתתפים עליה מבוססות רוב התיאוריות הכלכליות השמרניות. לפי הנחה זו, ה'שחקנים' בשוק כלכלי מקבלים החלטות ומבצעים עסקאות במטרה למקסם את התועלת שיפיקו מתוצאות העסקה. הביקורת על הנחה זו נסובה סביב האבחנות כי רוב ההחלטות מתקבלות במצב של מידע חסר, מוטות על ידי טעמים והעדפות אישיות ותרבותיות, ומושפעות משיקולים של צימצום סיכונים וחששות (ראה עבודותיהם של כהנמן, סבירסקי ואחרים).
בדיקת מערכת השיקולים בקבלת החלטה בדרך של תורת המשחקים מתחילה בהגדרת המצב בו מתקבלת ההחלטה, או ה'משחק', אחת הדילמות הראשונות והפשוטות, ולפיכך גם אחת מאלו שנידונו ונחקרו בהרחבה היא המשחק המכונה 'דילמת האסיר'.
בדילמת
האסיר מתואר מצב בו שני עברינים שביצעו שוד נתפסים על ידי המשטרה. לכל אחד מן העברינים עומדות שתי אפשרויות: להסגיר את השותף או להכחיש קשר למעשה. כל אחד מהעצירים שיורשע, ייכנס
לכלא ל-15 שנה, למשטרה אין די ראיות להעמידם לדין, ואם לא תציג עדות מרשיעה ישפטו האסירים כל אחד לשנת מאסר בלבד ולכן היא מציעה לכל אחד
מהם 'להלשין' על חברו, ולצאת 'נקי', אם שני האסירים יקבלו את הצעת המשטרה, ייכנס כל אחד מהם לכלא לחמש שנים, ואם רק אחד מהם יעיד ורעהו ישתוק, העד יצא מיד לחופשי וחברו ייכלא ל-15 שנה. ניתן לסכם משחק כזה בטבלה הבאה, שמסכמת את העונשים שייגזרו על אסיר א ואסיר ב בהתאם לפעולתם:
תוצאות
דילמת האסיר – שנות מאסר
אסיר ב
שותק
מעיד
אסיר א
שותק
1 / 1
0 / 15
מעיד
15 / 0
5 / 5
הדילמה מציגה מצב של מידע חלקי היות ואין לאסירים אפשרות לתקשר זה עם זה, הדילמה שעומדת בפני כל אחד מהם היא האם להעיד או לשתוק, כל אסיר המביט באפשרויות רואה, לכאורה, כי בעוד אין הוא יודע לצפות את תגובת האסיר השני, בכל אחת מהאפשרויות עדיף לו, לכאורה, להעיד. החלטה רציונלית של כל אחד מהאסירים, מובילה אם כן, לכך ששניהם בוחרים להעיד ונכנסים לכלא לחמש שנים. אילו שתקו שניהם, היה כל אחד מהם נכנס לכלא לשנה בלבד!
הייתכן שהחלטה רציונלית מביאה לתוצאה שאינה הטובה ביותר? כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר נדרשים השחקנים לשיתוף
פעולה (שתיקה של שניהם), אך מחשש שהצד
השני לא ישתף פעולה (כלומר יעיד), בוחר כל אחד מהשחקנים לא לשתף פעולה.
הדילמה ממחישה מצב שאינו נדיר, לפיו שיתוף פעולה יביא תועלת רבה יותר לשני הצדדים מאשר גישה שבה כל צד פועל על דעת עצמו. למרות הפשטות של המצב המתואר, הוא נתפש כאלגוריה מוצלחת למצבים רבים של קבלת החלטות ברמות שונות הנה כמה דוגמאות אקטואליות לנושא זה:
בכלכלה, ניתן להסביר בכלים שמספקת לנו דילמת האסיר, כיצד קורה ששלעובדים יש סיכוי טוב יותר לזכות בתנאי העסקה טובים במשא ומתן קיבוצי (על ידי התארגנות בועד עובדים) אולם בהינתן הבחירה יבחרו רובם לחתום על חוזה אישי.
בתחום מדע המדינה משמשת דילמת האסיר להמחשה מצב של הסלמה דיפלומטית. אם ניקח את הדוגמה האקטואלית של תוכנית הגרעין האירנית, הרי שלשני הצדדים יש אפשרות למשא ומתן, או המשך של צעדים חד צדדיים (האירנים ימשיכו בפיתוח גרעיני, ארה"ב ואחרות ימשיכו בסנקציות ואיומים בפעולה צבאית) בעוד שמצב של פתרון דיפלומטי יהיה זול, יציב ובטוח יותר לכל הצדדים, כל אחד מהם חושש שלא ימצא שיתוף פעולה אמיתי בצד השני ולכן ההחלטות המתקבלות הן לעיתים מהסוג השני.
סיכומים נוספים אודות דילמת האסיר - שער לתורת המשחקים