ארגוני עובדים נוצרו כמענה משמעותי לחוסר האיזון ביחסי הכח בין עובד ומעביד. כאשר חוק
המדינה הוא מורכב לאכיפה, ומנוסח לרוב בערכי מינימום, והחוזה בין עובד ומעביד משקף לעיתים קרובות את כוח המיקוח הגובר של המעסיק, לצד שליטתו במידע. נזקק
שוק עבודה מאוזן למרכיב של הסדרים קיבוציים.
אך האם יכולים
ארגוני עובדים להוות כלי לוויסות הומאני של הכלכלה גם בתנאים של שוק חופשי גלובלי?
המצב היום
מציאות של מנהיגות פוליטית בעלת השקפות כלכליות ליברליות ונאו-קאלסיות, כמו גם התמודדות לא מוצלחת עם התורפות המוכרות של ארגוני עובדים (ניגודי אינטרסים כמעסיק, מונופולים בשירותים וניהול משבר
הפנסיה) הביאה את אחוז החברים והתדמית של
ההסתדרות הכללית לשפל בשנים האחרונות .
העובדים בישראל ובמדינות דומות, בהן חלה ירידה בכוחם של ארגוני עובדים, נותרו חשופים להשפעות קשות של תחרות ו"הגמשת" שוק העבודה.
השפעות אלו כוללות עליית שיעור האבטלה הכרונית, ירידה ריאלית בשכר החציוני, ועליית אי השוויון בחברה.
מבט בנתונים השוואתיים של מדד פיתוח אנושי כללי, תוצר ואי
שוויון במדינות מתועשות. מראה לרוב השפעה חיובית, ובכל מקרה שולל השפעה שלילית של אחוז העובדים החברים באיגוד עובדים על הנתונים הכלכליים המרכזיים. זאת בעוד שנתוני שכר, שוויון חלוקת ההכנסות ורמת החיים של שכירים הנם גבוהים משמעותית במדינות בהן שיעור העובדים המאוגדים הוא גבוה וכמוהם גם הכיסוי הפנסיוני והבטחון התעסוקתי.
מגמות אלו בולטות במיוחד במודל הסקנדינבי, כאשר משקים כמו הנורווגי והשבדי, המאופיינים באיגודים גדולים וחזקים, הם גם מהמובילים בעולם בתחרותיות להשקעה עסקית וכן מובילים בחלוקת הכנסות שוויונית ופריון ותוצר גבוהים.
המודל הסקנדינבי מציב אם כן, את
איגודי העובדים כמנגנון המאפשר פשרה מוצלחת בין משק מתקדם ותחרותי לבין שיקולים של שוויון בהכנסות ורווחה כללית. ניתן לומר אף כי איגודי עובדים חזקים משקפים את השאיפה (לכאורה) בתפיסה הליברלית לשוק משוכלל, בהיותם גורם וולונטרי המשתתף במשא ומתן בתנאי שוק חופשי מול המעסיקים. לכאורה הבחירה באיגודים כגורם מווסת היא מתאימה יותר להשקפה ליברלית מתקדמת מאשר הבחירה בוויסות שוק העבודה בעזרת חקיקה- למצער אנחנו רואים מדיניות הפוכה (נתניהו, תאצ'ר ודומיהם במקומות אחרים השתמשו בחקיקה ופגעו בארגוני העובדים) דבר האומר דרשני ומצביע כנראה על מניעים נוספים.
הצבת חזון לארגוני עובדים מתקדמים דורשת עדיין תשובות לתורפות שאפיינו את פעולת ההסתדרות בישראל, ותשובה לאתגר שמציבה ההתמודדות בשוק תחרותי גלובלי בפני ארגוני עובדים.
התורפות של בעלות על מפעלים (כור וכו) ולפיכך ניגוד אינטרסים של ההסתדרות כמעסיקה מהגדולות במשק, של מונופול על שירותים (קופ"ח ומעונות) ושל ניהול המשבר בקרנות הפנסיה- קשורים כולם, לפחות בעוצמה בה באו לידי ביטוי בישראל, למעמדה המיוחד של ההסתדרות כארגון עובדים הקיים לפני המדינה (כבר 80 שנה) וככזה כאחד המוסדות הבולטים שהסדיר שירותים ומנגנונים רבים שאינם בהכרח מתפקידו.
על ארגון עובדים במציאות מודרנית להזהר מבעלות וניהול תחומי פעילות שאינם עומדים בקנה אחד עם משימתו העיקרית, טוב אם ישכיל ויכפיף את כל פעולותיו לתקנות ורגולציה המקובלת כחוק (נושא הפנסיה ואולי גם קופת חולים היה יכול לבוא לידי פתרון על ידי החלת חוק העמותות ו/או הרגולציות המקובלות בתחום הביטוח על המנגנון)
המודל הסקנדיבי אכן מציע פתרון דומה, על ידי קרנות, חברות לטובת הציבור ואף חברות כלכליות שהן בבעלות או בשותפות של איגודי העובדים אולם מנוהלות על פי דין ובפיקוח מתאים של המדינה, תחת מועצות ציבוריות ותקנונים יציבים.
לשאלת ההתמודדות של ארגוני עובדים בשוק גלובלי- התשובה העיקרית הנראית לעין היא שיתוף פעולה סולידארי גלובלי של האיגודים השונים.
שתי דוגמאות לכך:
Ronaldo Munck – דרכי התמודדות של ארגוני עובדים עם הכלכלה הניאו ליברלית.
הדוגמא של ה"נפטון J " ספינה שארגוני העובדים סירבו לפרוק את תכולתה בנמלים בכל רחבי העולם בעקבות פיטורים המוניים שנעשו בחברה בעלת הספינה.
שוודיה- בסתיו 2004 . חברת בניין לטבית זכתה במכרז לשיפוץ מבנה ציבורי בפרבר ליד שטוקהולם , הביאה 14 עובדים לטבים,ורצתה להעסיקם על פי המקובל בלטביה, האיגודים השבדיים הכריזו בתגובה חרם על החברה הלטבית. כעבור 101 יום נטשה החברה את שבדיה וכעבור כחודשיים פשטה רגל.
סיכומים נוספים אודות ארגוני עובדים במציאות הגלובלית- תקציר הרצאה