מאמר זה מסביר את הטענה בדבר הצטמקותה של מדינת הרווחה דרך תהליך ההזדקנות.
עם הגלובליזציה יש תהליכים דמוגרפים, כמו הזדקנות האוכלוסייה ועלייה ביחס התלות.
ככל שהאוכלוסייה זקנה יותר למצביע החציוני יש פחות תמריץ לנסות ולהעלות את המס, כיוון שהוא לא הולך לקבל אותו בחזרה .
במדינת רווחה אתה מטיל על מישהו מס כדי לתת את ההכנסות למישהו אחר. ככל שיש יותר כאלו שלא עובדים ומקבלים את החלק הגדול יותר ,משלם המס מקבל פחות, וכך פחות דוגל במיסים גבוהים (המצביע החציוני).
לכן אף על פי שמצד אחד ככל שהאוכלוסייה קשישה יותר כך יחס התלות גדול יותר ויש יותר מצביעים שהיו רוצים בכיוון שמגדיל את הקואליציה שבעד המסים, מצד אחר ,חלק גדול מהמס שמשלם המצביע החציוני לא חוזר אליו אלא הולך לגופים ואנשים אחרים.
ההשפעה על המצביע החציוני דומיננטית במיוחד כששיעורי ההשתתפות בהצבעות נמוכים יותר אצל אוכלוסיות שנזקקות לשירותי רווחה. זהו טיעון מצד הכלכלה הפוליטית. גם מבחינת שיקולים של השגת אופטימום כלכלי-חברתי, תהיה הצטמקות של
מדינת רווחה.
האופטימום הכלכלי חברתי לוקח בחשבון שיקולים של צדק כלכלי,מחייב השגת יעילות בהקצאה של גורמי הייצור-כלומר להימצא על עקום הגבול של אפשרויות הצריכה של המשק ולא מתחתיו,השגת אותה תפוקה שולית בכל העולם.
כדי להשיג זאת המדינה חייבת לא להפלות במס שמוטל על האוכלוסייה שלה ,בין ההכנסות שלהם בחו"ל ובין ההכנסות בארץ.הבעיה היא, שקשה לאכוף מס על הכנסות שמקורן בחו"ל, אזי שיעור המס על הכנסות מחו"ל חייב להיות נמוך יחסית ולכן גם בארץ הוא צריך להיות נמוך יחסית. במצב קיצוני-המס על הכנסות מהון יעלם, לא משום שהמדינה חסרת שיקולים של חלוקת הכנסה אלא משום שהיא תיאלץ להשתמש במכשירים אחרים כדי לבצע זאת .
כלכלת מיסוי=שקילות מס כלומר מס שמוטל על משהו מסוים , גם אם הוא לא קרוי כך.ביטוח לאומי הוא מס על עבודה , גם אם זה לא שמו.הטלת או העלאת מע"מ – פירושם הטלה של מס על מלאי ההון הקיים. כלומר, יש גם כלים אחרים לקידום יעדים כלכליים חברתיים .נקודת המוצא היא שאכן
גלובליזציה מטילה מגבלות על היכולת לקיים מדיניות נמרצת של חלוקת הכנסות מחדש. דוגמה – אם ניורק תחליט להיות המדינה השוויונית בתוך ארה"ב לפתע עניים ינהרו בהמוניהם אליה ואחרים יברחו. גלובליזציה מציבה מגבלות על גודלה של מדינת רווחה.
שאלה: האם המדיניות של היום נגזרת ממגבלות שמטילה הגלובליזציה או שבכל זאת היא נגזרת יותר מאידיאולוגיה? אין בהכרח קשר בין מה שנעשה במדיניות הכלכלית לבין מגבלות הגלובליזציה, חלק גדול ממה שמתבצע היום נובע מאידיאולוגיה ולא ממגבלות אובייקטיביות שהגלובליזציה מטילה על המשק.
הוא נותן כדוגמה את מערכת הפנסיה העתידית שבה אנחנו רוצים שנחיה לטענתו הרפורמה של היום אינה נותנת לו פנסיה מפני שהמערכת שמדברים עליה למעשה כמו קופת גמל –חיסכון לעת זיקנה ותו לא.
לטענתו זה מסיבות אידיאולוגיות ולא ממגבלות גלובליזציה,המערכת המוצעת מתבססת על שוק פרטי בלבד, בעוד שמערכת פנסיה אמיתית כמו זו שקיימת ברוב רובה של העולם זקוקה לתמיכה מסיבית של המדינה. והאידיאולוגיה שמנחה את המדיניות הכלכלית הנוכחית שוללת מעורבות של המדינה.