"אקונומיסט" : "לישראל כלכלה חזקה אבל יסודותיה חלשים"
Summary rating: 5 stars
5 דירוגים
ביקורים:
13
מילים:
300
פורסם ב-: אפריל 06, 2008
לכבוד 60 שנות מדינה, מפרסם אקונומיסט פרויקט מיוחד על ישראל שכותרתו " כלכלה חזקה על יסודות חלשים".
השבועון הכלכלי שנחשב לטוב בעולם ונקרא על ידי מרבית מקבלי ההחלטות בתחום, מצייר את המשק הישראלי בצבעים קודרים בניגוד לתדמית החיובית שבה אנו מצטיירים בעיתונות הבינלאומית :
* ההי-טק שלנו מתמחה ביצירת סטארט אפים אבל פחות בהפיכתם לחברות גדולות. רק חלק קטן מכוח העבודה בישראל, מועסק בהיי-טק והם מסוגלים לנטוש בכל משברון.
* לישראל מס'' הצלחות בתחומים ספציפיים כמו, תרופות גנריות, נשק, חקלאות וטיפול במים, אבל, התעשיה המסורתית בה מועסקים כמחצית העובדים נמצאת במצב גרוע והפיריון הממוצע הוא חצי מהפיריון האמריקאי.
* ישראל מובילה בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר אבל כל כולו נמצא בהיי-טק, ושיעור ההשקעה בשאר הענפים מאוד נמוך.
* האקדמיה בישראל מקבלת תקציבי מחקר "מגוחכים" בהשוואה לשאר העולם, מה שיגרום להיי-טק הישראלי חוסר יכולת להתמודד עם התפתחות הכלכלה הגלובלית.
* האיום הגדול ביות על הכלכלה הישראלית הוא החינוך. למרות שההוצאה לחינוך בישראל דומה לממוצע בעולם, התוצאות הן מהגרועות בעולם: מקום 57 במבחני פיזה הבינלאומיים בתחום לימודי המדע. בנוסף, הפער בין התלמידים הטובים לגרועים הוא מן הגבוה בעולם.
* הוועדים הגדולים הם המכשול העיקרי להתפתחות הכלכלה:
א. וועדי המורים אחראים על כשלון מערכת החינוך בכך שלא מאפשרים גמישות ניהולית.
ב. הוועדים באוניברסיטאות אחראים על חוסר היכולת למשוך כוחות איכותיים באמצעות שכר דיפרנציאלי.
ג. הוועדים בנמלים, שדות התעופה והשירותים החייוניים גורמים לשביתות תקופתיות הפוגעות במשק.
ד. וועדי הסקטור הציבורי גורמים לכך שהסקטור הציבורי הוא המוביל במשק בהעסקת עובדי קבלן בתנאים סוציאליים נמוכים.