להיות יושב ראש
מפעל הפיס זה כמו להיות יושב ראש בית דפוס לכסף.
מפעל הפיס הוא בעצם מונופול להימורים חוקיים ולהיות יו"ר
מפעל הפיס זוהי המשרה הכי נחשקת במגזר הציבורי: משרה מובטחת ל- 7 שנים, שכר גבוה, תנאים מצויינים... והכי חשוב כוח פוליטי עצום. אם אתה רוצה שכולם יאהבו אותך, זה התפקיד. צריך רק להיות חבר במפלגה שבשלטון וחבר של ראש הממשלה ושר האוצר שהם אלה שבוחרים אותך.
צריך להגיע ביום חמישי לרחוב הפטמן 3 בת"א ולעלות לקומה שישית, כדי להבין את גודל הסגידה. ראשי רשויות
מקומיות עולים לרגל בתקווה שהיו"ר יסכים לקבל אותם לפגישה. כל אחד רוצה עצם ממחזור ההכנסות העצום של 3.8 מיליארד שקל בשנה. ולא רק ראשי רשויות תראו שם, גם ספקי שירותים, משרדי פירסום, אומנים, סופרים ועוד.
זהו תקציב ב'' של מדינת ישראל, הבא בתוספת לתקציב המדינה, רק מה, על חלוקת הכסף מחליט הדירקטריון שלו ולא הכנסת, דירקטריון המורכב ברובו מראשי רשויות מקומיות.
זה לא נראה לכם מתכון בטוח לשחיתויות? לפני עשר שנים היתה זאת פרשת הפנסיה האגדית של היו"ר גדעון גדות ועכשיו פרשת השוחד.
החשודים מוכרים: גמליאל (גומא) חסין, "הפועל עם היגואר" מנמל אשדוד, שהריץ את עומרי שרון לכנסת ומונה למנהל "מוזיאון הנמל" שמעלום לא קם, ויעקב ברדוגו, היו"ר הקודם איש דוד לוי לשעבר.
אז מה הם עשו? הם סייעו למספר אנשים לזכות בזכיונות שיווק האזוריים, תמורת סכומים נכבדים, וחלק מהכסף הזה שולם כשוחד לגורמים במפעל הפיס. מדובר בהכנסה שנתית של 8-9 מיליון שקל לכל משווק איזורי, מה שהופך את המכרז לכדאי ביותר.
הגיע הזמן לנתק את
מפעל הפיס מהפוליטיקה ולהפריטו, כמו שנעשה באנגליה לפני כעשור, ואז המדינה מחליטה מה לעשות עם תמלוגי הענק שהיא מקבלת מהחברה שמפעילה את ההימורים.
אפשרות שנייה היא לסגור את האשלייה הזו שמסובסדת בעצם ע"י החלשים והעניים שחושבים שהפיס יוציא אותם מהבוץ ומסבסדת את ילדי העשירים ההולכים לחוגים במתנ"סים הנבנים מהכסף הזה.