עבודה זאת מטרתה לבחון את השפעת רפורמת הביזור בשוק
ההון על כדאיות ההשקעה בקופות
גמל . הריכוזיות הגבוהה בשוק ההון הישראלי ובבנקים הובילה להקמתה של ועדת בכר, אשר מטרתה הייתה, מציאת דרכים לרפורמה בשוק ההון ככלל ובענף
קופות הגמל בפרט. ענף קופות הגמל בהיותו מצוי בשליטה בנקאית מוחלטת סובל מריכוזיות וניגודי עניינים, שהרי המערכת הבנקאית שולטת על מרבית קופות הגמל , היא גם הבעלים, מתפקדת כיועצת וכו'' . ריכוזיות זו וניגוד העניינים איננה מטיבה עם שוק ההון הישראלי ועם משקיעיו וכן איננה מהווה השקעה כדאית קופות גמל בנקאיות במידה רבה. בעקבות רפורמת הביזור בשוק ההון נכנסו לתוקף בשנת 2006 תקנות חדשות הנוגעות להשקעות בקופות גמל כאשר השינוי הרלוונטי לנושא עבודתי הוא אפשרות רכישת קופות הגמל של הבנקים ע"י גופים פרטיים. הפרדת קופות הגמל מהבנקים באופן הדרגתי ורכישתן על ידי חברות
פרטיות יוצרת תחרות בשוק ההון ובענף קופות הגמל ותחרות זו מובילה לתשואות גבוהות יותר ומכאן שההשקעה בקופות הגמל הופכת לכדאית יותר. לאור המלצות ועדת בכר והתקנות שהותקנו בעקבותיה נגזרת השערות המחקר הבאה : הביזור בענף קופות הגמל יוביל לכדאיות גבוהה יותר להשקעה בקופות הגמל בבעלות החברות הפרטיות לעומת קופות הגמל הבנקאיות. לצורך בחינת הסוגיה הנדונה יוצגו
תשואות של קופות גמל בבעלות שלושת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי ודיסקונט) ותשואות של קופות גמל בבעלות חברות פרטיות ( אקסלנט נשואה, אנליסט וקאוטרו שוקי הון). נבחנו תשואות נכון לחודשים נובמבר –דצמבר טרם יישום ההמלצות וחודשים ינואר –פברואר 2006 לאחר יישום ההמלצות על מנת לבחון את הכדאיות בעקבות המלצות ועדת בכר. חשיבותו של נושא עבודה זו נעוצה בכך שלעניות דעתי, מרבית הפרטים בחברה אינם מודעים לבעיית הריכוזיות וניגוד העניינים בבנקים ומשקיעים שם את כספם וכי ניתן להשקיע בקופות גמל בבעלות חברות פרטיות אשר עשויות להגיע לידי תשואות גבוהות יותר . ממצאי המחקר הנוכחי מהווים מידע רלוונטי ביותר עבור כול פרט המעוניין לפתוח
קופת גמל ולהשקיע בה את חסכונותיו. לשם כך עליו להיות מודע לתנאים, לשירות ולגובה התשואות אליהם קופת הגמל עשויה להגיע : קופת הגמל הבנקאית או לחלופין קופת הגמל הפרטית. מספר מילים - 3172 מקורות ביבליוגרפים - 19
סיכומים נוספים אודות כדאיות ההשקעה בקופות גמל לאחר הרפורמה ב2006