לצורך בחינה הסוגיה נעשה שימוש בנתונים מתייחס לשנים 1996 עד 2006 אשר נאספו מן הדוחות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .משתני המחקר כללו משתנים דמוגרפיים (השכלה: % בעלי השכלה לא אקדמית והכנסה: % בעלי ההכנסה
החודשית מתחת לשכר המינימום). ומשתנים אשר מדדו את איכות החיים ( תעסוקה: % בלתי מועסקים;
ממוצע צפיפות דיור (נפש לחדר) ; הוצאה חודשית
לדיור במשק בית;ממוצע צריכה חודשית למשק בית) . משתנים אלו נבחנו בקרב שלוש הערים הגדולות בישראל : תל אביב, חיפה וירושלים
חלקו הראשון של הניתוח כלל סטטיסטיקה תיאורית של משתני המחקר. לאור הניתוח עולה כי ממוצע אחוז השכלה שאינה אקדמית הגבוה ביותר מצוי בירושלים, ממוצע אחוז ההכנסה הנמוכה משכר המינימום – mean הגבוה ביותר מצוי בירושלים, לאחריו בחיפה ולבסוף בתל אביב. בהתאם לכך, הספרות המחקרית גורסת כי ישנם פערים משמעותיים בצמיחה הכלכלית בין אזורים שונים בעולם וכי התפלגות ההכנסות בין המדינות הפכה במהלך המאה ה- 20 לפחות שיוויונית מבעבר (גולדמן, 2001) ובהקשר זה תל אביב למשל מציגה רובד עליון המהווה את האליטה העשירה הפועלת במגוון פעילויות כלכליות נבחרות (2005,Kipnis).
בדיקת ממוצע אחוז הבלתי
מועסקים עולה כי בעיר חיפה נמצא האחוז הגבוה ביותר של ממוצע
שיעור הבלתי מועסקים ובת"א ממוצע שיעור הבלתי מועסקים הינו
הנמוך ביותר.
כמו כן, בעיר חיפה נמצא הנתון הנמוך ביותר של ממוצע צפיפות הדיור ובת"א ממוצע שיעור צפיפות הדיור הוא הגבוה ביותר.
בנוסף, בעיר חיפה נמצא הנתון הנמוך ביותר של ממוצע הצריכה החודשית ובתל אביב נמצא שיעור הצריכה הגבוה ביותר.
בבחינת
ההוצאה החודשית, בעיר חיפה נמצא הנתון הנמוך ביותר של ממוצע ההוצאה החודשית לדיור ועיר תל אביב נמצא שיעור ההוצאה לדיור הגבוה ביותר .
בהתאם לממצאים לעיל יודגש כי לקראת שנות ה-2000, הועמקו הפערים הסוציו-כלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בתל אביב (Kipnis, 2005 ).
תוכן עניינים
מבוא
רקע תיאורטי
השיטה
הצגה וניתוח הממצאים
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים- פלטי-SPSS
מספר מילים - 4462
מקורות ביבליוגרפים – 16
מספר עמודים -28
סיכומים נוספים אודות איכות החיים ביחס למשתנים דמוגראפיים ואזור מגורים