המשבר במערכת
ההשכלה הגבוהה החל כאשר התקציב, קוצץ בסך של למעלה ממיליארד ומאה מיליון ש“ח, כלומר- כרבע מתקציבו. תוצאות המשבר ניכרו בין היתר בירידת היקף
הסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה, בעליית הגיל הממוצע של הסגל האקדמי הבכיר - גם בהשוואה לארצות-הברית - ובהאטה
משמעותית בקצב קליטת הסגל הבכיר החדש. כמו כן, התגברה תופעת בריחת המוחות וניכרה נטייה הולכת וגוברת של מסיימי התואר השלישי להישאר בחוץ-לארץ ולא לחזור לארץ. מנקודת ראותם של הסטודנטים, חלה ירידה משמעותית בגובה ההשתתפות הישירה של המדינה
לסטודנט וחלה עלייה משמעותית ביחס בין סגל בכיר לסטודנטים, כלומר - עלייה במספר
הסטודנטים בכיתה.
הנזק המצטבר להשכלה הגבוהה בישראל
עלה גם מתוך השוואת נתונים בין-לאומית עם מדינות ה-OECD, המדינות המפותחות: בעוד מספר הסטודנטים עלה במידה ניכרת גם בישראל (ב- 52%) וגם במדינות ה-OECD (ב-38% בממוצע), הרי התקציב לסטודנט במדינות ה-OECD עלה ב-6% והתקציב לסטודנט בישראל ירד ב-16%. כך נוצר פער של 20% בין ההשקעה לסטודנט בישראל לבין ההשקעה בסטודנט במדינות המפותחות.
הממשלה בישראל נוהגת לסבסד את מערכת ההשכלה הגבוהה וכן מעניקה תמיכה כספית לסטודנטים מיעוטי יכולת, שהרי עלות שנת לימודית אקדמית וגובה ההוצאות הנלוות מונעת ממעוטי יכולת ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה אלא אם כן הם מקבלים תמיכה וסבסוד מאת הממשלה.
לנוכח ההתעסקות הציבורית והמשבר המתמשך במערכת ההשכלה הגבוהה הנובע מגידול הסטודנטים ושחיקת שכר הלימוד, החלטנו להתמקד בשכר הלימוד והשלכותיו על כל ענפיו וליתר דיוק העבודה הנוכחית תבחן מהי ההשפעה של אופי הסבסוד על מערכת ההשכלה הגבוהה ומהם השלכותיו ?
מספר מילים - 8222
מקורות ביבליוגרפים – 22
מספר עמודים - 29
סיכומים נוספים אודות סבסוד שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה והשלכותיו