האייק ומדיניות תכנון מרכזית: מקרב הפילוסופים שתרמו לעליית קרנה של השמרנות החדשה
בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, בולט בתרומתו
פרידריך האייק. האייק, חתן פרס נובל לכלכלה, ביסס את השמרנות כמשנה פוליטית-
כלכלית. במרכז תורתו עומדת החירות ושלילת התכנון המרכזי, כפי שבא לידי ביטוי בספרו ''הדרך לשעבוד'' אשר נכתב בשלהי מלחמת העולם השנייה.
בחיבורו ''הדרך לשעבוד'', תוקף האייק את רעיון התכנון המרכזי ומתאר כיצד תכנון שכזה מסכן את יסודותיה של החברה המערבית. הוא מציב זה מול זה שני דגמים אפשריים של חברות: החברה הליברלית אל מול החברה המשותפת (קולקטיבית). את הסוציאליזם, שהינו אחד ממופעיו הבולטים של הקולקטיביזם, מגדיר האייק בתור "ביטול היוזמה הפרטית (...) והקמת משטר של ''משק מתוכנן'' ".<1> הקולקטיביזם נסמך על התכנון שאינו מסתפק ביצירת מסגרת לפעילות הפרטית, אלא כופה תוכנית מודעת וקבועה המנוגדת לתחרות חופשית. בכך נרתמת החברה על כל משאביה לטובת תכלית נבחרת המוגדרת כ-''רווחת הכלל'', תוך הפרת האפשרות של מרחב פרטי המוגן בפני התכנון. האייק טוען כי תכנון שכזה איננו ראוי מבחינה מוסרית, משום שהוא טוען שקיים מושג ברור של טוב – בעוד שבמציאות, לא קיים ולא יכול להיות קיים סולם ערכי מוחלט על פיו ניתן לקבוע את תכלית התכנון המרכזי.<2> כדי שתהיה משמעות לתכנון, יש להגיע להסכמה כללית מפורטת אודות מטרותיו, והסכמה שכזו אינה בנמצא. על כן יש להימנע מתכנון כולל, לצמצם את השליטה הפוליטית לתחומים בהם יש הסכמה אמיתית של הפרטים ובשאר שטחי המעשה לאפשר חופש פעולה. כך פועלת החברה הדמוקרטית, בעוד שהחברה המתוכננת שואפת למצב של תכנון מושלם האפשרי תחת שלטון רודני.
האייק איננו מצמצם את חקירתו אודות התכנון לתחום הכלכלי בלבד, ועוסק גם בהשפעת התכנון על המצב החוקי בחברה. בחברה הדמוקרטית, החוק קובע את התנאים המותרים לשימוש במשאבים – בעוד שבחברה המתוכננת, המשמש "מכוונת את השימוש של האמצעי הייצור למטרות מסוימות".<3> בעוד שבחברה הדמוקרטית החוק הוא כללי, בחברה מתוכננת החוק מוכפף לטובת התכנון ובכך מביא לפגיעה ואפליה המשרתים באופן זמני ונקודתי את התכנון. מכאן נובעת המסקנה כי החברה המתוכננת מטבעה חותרת תחת יסודות שלטון החוק המוכר לנו. מהתחום הכלכלי והחוקי משליך האייק גם על התחום הפוליטי, וטוען שגם המערכת השלטונית צריכה להימנע ככל האפשר מתכנון מרכזי, שסופו ברודנות ובביטול החירות האישית. חשוב לציין, עם זאת, כי האייק מביע תמיכה בתכנון אשר מטרתו להבטיח תחרות וחופש פעולה רבים ככל האפשר; הוא מצדיק את קיומם של שירותים חברתיים והגבלות לתנאי עבודה.<4>
האייק הציג בתורתו גם טענה אמפירית, על פיה תכנון מרכזי יעיל פחות ונוטה לטעויות יותר מאשר ידע ספונטני. בעוד הידע הספונטאני הוא בעל אופי דינאמי המותאם תדיר לנסיבות המשתנות, הידע המתוכנן מטבעו דורש תהליך ארוך הפוגע באמינותו. כנגד כך, ניתן לטעון כי תכנון מרכזי המתקיים תוך משוב תדיר של החברה עשוי להגיע לרמת היעילות של הידע הספונטאני.
<1> הדרך לשעבוד, עמוד 24.
<2> הדרך לשעבוד, עמוד 43.
<3> הדרך לשעבוד, עמוד 53.
<4> הדרך לשעבוד, עמוד 28.