שוק ההון-קרנות נאמנות

קרן הנאמנות הראשונה נוצרה בשנת 1774 על-ידי סוחר הולנדי, Van Ketwich, בתגובה למשבר הפיננסי של 1772-1773. קרן זו הצליחה באופן ניכר וסללה את הדרך למכשירי השקעה מגוונים נוספים.
 קרן נאמנות היא כלי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. הקרן היא תיק השקעות מגוון המורכב ממניות, איגרות חוב, נדל"ן ובטוחות אחרות. קרן הנאמנות מנוהלת על-ידי מנהל השקעות מקצועי עבור משקיעים חיצוניים, ומשקיעה לפי מדיניות השקעה הנקבעת מראש והניתנת לשינוי מעת לעת, לאחר שמתריעים על כך בפני החברים המשקיעים בקרן. קרן נאמנות קיימת מאז המאה ה-18 ועד היום הינה עדיין הדרך הנפוצה והנוחה ביותר של הציבור הרחב להשקיע בניירות ערך, מכיוון שהיא מנוהלת על-ידי גוף השקעות מקצועי ואינה דורשת זמן או ידע מצד המשקיעים. בשנת 2004, למשל, קרנות הנאמנות ניהלו כ-94% מסך הנכסים של חברות ההשקעה בארצות-הברית בשווי של 8.1$ טריליון (Farnik, 2005). עם זאת, גם אפשרות השקעה זו אינה חסינה להפסדים. לפי עיתון  TheMarker (לוי, 2007), בירידת השערים בסוף חודש יולי השנה, ענף קרנות הנאמנות בישראל איבד ביום אחד כ-1% מכלל הנכסים, כלומר 1.3-1.5 מיליארד שקל.   קרן נאמנות (Mutual Fund) היא הסדר משפטי בין שתי חברות עבור ציבור משקיעים. מטרת קרן נאמנות היא כפולה (פלדבוי ופלדבוי, 2001): מתן שירות של ניהול השקעות בניירות ערך למשקיעים המעוניינים בכך. עניינם של משקיעים אלה בניהול זה, עשוי להיות או מפאת חוסר ידע וניסיון בניהול השקעות אלה, או שאינם מעוניינים לטרוח בניהולן. מתן אפשרות למשקיעים בניירות ערך, לממש באמצעות קרן הנאמנות את עיקרון הפיזורבהשקעות אלה, באורח נוח, קל ופשוט, ומתוך ידיעה, שמימוש עיקרון זה מופקד בידי הצוות המקצועי האמור. המשקיע בקרן נאמנות נהנה מפיזור נאות של השקעת כספיו בניירות ערך, כמתבקש מתנאיו המשתנים של "שוק ניירות הערך". עם זאת, במרבית קרנות הנאמנות מוגבל פיזור זה, בהתאם למדיניות ההשקעה של כל קרן וקרן. מדיניות זו קובעת באילו סוגי ניירות ערך תשקיע קרן הנאמנות את הכספים שנצברו בה ומה שיעור ההשקעה בכל סוג וסוג.   ישנם סוגים רבים של קרנות נאמנות, מהן מנייתיות, אשר מדיניות ההשקעה שלהן קובעת כי על מנהליהן להשקיע שיעור מסוים מסך הנכסים שלהן במניות. ההשקעות לפי סוגי המדיניות של הקרן יכולות להשתייך לסקטורים שונים בתחומי המסחר והכלכלה (כללי, ענפים, מדדים, אופציות, אג"ח להמרה וכדומה) ומהן המתמקדות באפיקי השקעה אחרים כגון מק"מ, אג"ח צמודות מדד, אג"ח במט"ח ועוד. למעשה, קרן נאמנות היא "מתווך פיננסי" (Financial Agent) בין הציבור לבין שוק ההון. קרן נאמנות מרכזת בידיה כספים של ציבור רחב, המעונין לשמור על ערך כספו או להעלות את שוויו באמצעות השקעה בשוק ההון. פעולות הקרן הן משותפות לכל מחזיקי יחידותיה, ואין המחזיקים יכולים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות הנוגעת להשקעות הקרן (פלדבוי ופלדבוי, 2001; Farnik, 2005).  
קרן הנאמנות מורכבת מיחידות השתתפות אשר כל אחת מהן מקנה זכות שווה בנכסי הקרן. זכות בעליה של תעודת השתתפות, בנכסי הקרן וברווחים המופקים מנכסים אלה נמדדת על-פי הערך הנקוב אשר בתעודת ההשתתפות. קרנות המשקיעות בניירות ערך של חברות מענפים שונים נוטות להשיג תשואות הקרובות לאלו של השוק, ואילו קרנות המתמחות בניירות ערך של חברות הפועלות בענף מסוים נוטות להיות חשופות לסיכון הענף ולתשואה בו. קרן הנאמנות מנוהלת על-ידי מנהל הקרן, והיא פועלת על-פי הסכם נאמנות שפרטיו מפורסמים באמצעות תשקיף. בתשקיף של כל קרן מצוין באילו אפיקי השקעה הקרן מתמחה ומהי מדיניות ההשקעה שלה. בדדרך-כלל הקרן מתחייבת להחזיק לפחות ב-50% מכלל אחזקותיה באפיק בו היא מתמחה. הבורסה לניירות ערך מגדירה קבוצות השתייכות בהתאם למדיניות ההשקעה המוצהרת של הקרן ועל-פי התמחותן, השוואת תשואות בין קרנות שונות נעשית בין קרנות מאותה קבוצת ההשתייכות. מנהל הקרן יחד עם נאמן לקרן חותמים על הסכם הקרן. נאמן קרן: חברה שתפקידה להחזיק בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות ולפקח על יישום מדיניות ההשקעה של מנהל הקרן בהתאם לתשקיף. מנהל קרן: חברה המנהלת את נכסי הקרן ומבצעת רכישות ומכירות של ניירות ערך ופעולות אחרות בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן. הסכם הקרן: הסכם שבאמצעותו מוקמת קרן אשר נחתם בין מנהל הקרן לבין הנאמן ובו פרטים שונים כגון שם הקרן, שכר המנהל, שכר הנאמן ומדיניות ההשקעה של הקרן. ההסכם וכל שינוי בו טעונים אישור של הרשות לניירות ערך.   (פלדבוי ופלדבוי, 2001; Farnik, 2005).   במאי 2005 עברה רפורמת בכר בכנסת, וזאת קבעה כי על הבנקים למכור את האחזקות שלהם בקרנות הנאמנות וקופות הגמל בישראל.
הבנקים, אשר החזיקו בבעלות על עיקר נכסים אלה, מכרו את עיקר האחזקות שלהם בקרנות הנאמנות וקופות הגמל לחברות הביטוח, קרנות השקעות זרות ואף ברוקרים פרטיים. רפורמת בכר היוותה מפנה דרך חשוב בעתידה של תעשיית קרנות הנאמנות בישראל, משום שניתן לשער כי הייעוץ הבנקאי למשקיעים יטה פחות להמלצה לרכישת קרנות, אשר היו בעבר באחזקת הבנק.