אמירות פוליטיות שערורייתיות בישראל

שערורייה הינה תוצאה של שבירת מוסכמה חברתית ולשונית. יחד עם זאת, השערורייה מעוררת ומחזקת את המוסכמות. 
גורמי השערורייה: 
    1. השוואה בעייתית- השוואה בין הנושא הנידון לבין נושאים אחרים שיש הסכמה גורפת על היותם שליליים (למשל השואה)
    2. אמירות נגד הממסד הדתי 
    3. אמירות גזעניות 
    4.  אמירות בוטות בפי נבחרי העם- נבחרי ציבור שמשתמשים בשפה ירודה ובקללות.
מאפייני השערורייה: 
הופעת שערורייה היא מעין "ריטואל קבוע". יש לה כמה שלבי הרחשות והשפעה:
        1. פעולה או אמירה בעייתית של איש ציבור. 
        2. תגובה ציבורית או פוליטית סוערת. 
        3. ענישת איש הציבור ואשרור הסדר החברתי שהופר. 
        4. קתרזיס קולקטיבי והשבת הדברים לקדמותם. 
משך הזמן: מצד אחד, השערורייה היא זמנית (אחרי זמן מה אובד העניין הציבורי בה). מצד שני, היא אינה קצרת טווח (אם השערורייה חריפה דייה, כשהנושא יעלה שוב בעתיד היא תגיח מה"שכחה" ותוצב שוב בלב הוויכוח הציבורי).
תלות בהקשר חברתי: מה שנחשב שערורייתי בחברה מסוימת, ייחשב לנורמה בחברה אחרת. בנוסף, שערוריות פוליטיות ייתכנו רק במשטרים דמוקרטים.
היקף הפגיעה: השערורייה חושפת את הרגישויות הלאומיות בתחומי החברה, הדת, המסורת, המוסר והלשון.
על מנת לנקות את שמו, צריך איש הציבור שעורר שערורייה להשתמש במניפולציה שתספק משמעות סבירה נוספת לדבריו- משמעות לא שערורייתית.