השפעת האדם השלישי בתקשורת

אפקט האדם השלישי הוא מונח מתחום התקשורת המתייחס למחשבה כי התקשורת אכן משפיעה על הציבור, אבל עלי היא לא משפיעה. האדם השלישי מושפע, אבל אני - לא.
במחקר של דייויסון הוא שאל עיתונאים מה מידת ההשפעה של החלטות עריכתיות בעיתונים. תשובתם הייתה כי אנשים כמותם (יודעי דבר בתחום התקשורת) לא מושפעים מכך, אולם האדם הפשוט מושפע מאוד.
דייויסון ערך מספר מחקרים בנושא, בהם שאל אנשים על מידת ההשפעה של התקשורת בתחום מסוים (למשל תעמולת בחירות או פרסומות) על הציבור בכלל ועל עצמם בפרט. התמונה שהתקבלה מצירוף מחקרים אלו הייתה שאנשים חושבים שלתקשורת יש השפעה רבה יותר על החברה הכללית מאשר על עצמם באופן אישי (והעובדה שהרבה אנשים חושבים ככה היא קצת פרדוקסלית).
אנו נתקלים בהשפעות של אפקט האדם השלישי גם בחיי היומיום. לדוגמא, בשוק המניות, כאשר מופיעים פרסומים על הפסדים של חברה כלשהי, אנחנו משערים כי הפרסום ישפיע על הרבה אנשים שיחליטו למכור את המניות, וכתוצאה מכך, ערך המנייה ירד. כדי להתגונן מהשפעת הפרסום על הציבור נקדים אנו למכור את המניות שלנו- לכאורה כי אנחנו לא מושפעים מאותו פרסום (אלא שבפועל אנו פועלים בדיוק כמו שאנחנו משערים שיפעל כלל הציבור).
דוגמא נוספת: אם יש פרסום כי הולך להיות מחסור במשהו (למשל אורז, דלק וכו'), אנו משערים כי כולם יושפעו מהפרסום ו"ירוצו" לקנות את המצרך לפני שהוא אוזל. כתוצאה מכך נקדים אנו לרכוש את המוצר. הבעיה היא שאנחנו לא ה"חכמים" היחידים המושפעים מאפקט האדם השלישי. הרבה אנשים יחשבו כמונו ויבואו מהר לקנות את המוצר (וכך באמת יווצר מחסור).