Tv overseas: The hard sell, from The Nation

הרברט שילר (Schiller, 2004) היה מבין המבקרים השמאלנים של מחקר תקשורת ההמונים ומדיה מסחרית. הנושא המוביל בעבודתו היה השליטה התאגידית כפי שהתבטאה בארצות הברית ובקומפלקס הצבאי – תקשורתי האמריקני ברחבי העולם כולו.
בעידן שלפני הטלוויזיה ארצות הברית הייתה אחת המדינות ששידורי הרדיו שלה היו מסחריים ביותר, המפרסמים שילמו את חשבונות הרדיו והכווינו את שידוריו. באירופה באותם ימים שלטו רשויות השידור מטעם המדינה ללא פן מסחרי. עם הופעתה של הטלוויזיה הועתק המודל המסחרי גם אליה, תוך שהוא מתפשט ברחבי העולם.
ההתמסחרות מספקת את הצורך של המדיה החדשה לשלב בין הצד הכלכלי לבין הצד התוכני. ההתפתחות של הטלוויזיה בחוץ לארץ נבעה בגלל העלייה המהירה בהכנסות מהשידור המסחרי, השגת תשואה משידורים מסחריים הוא דבר בלתי ניתן לערעור. הלחצים מצד היצרנים בארצות הברית להגדיל את הכנסותיהם הפעילו תהליך שעטף ללא הפוגה את התקשורת במעטה של מסחור. מכאן החלה התפשטות של אמריקניזציה לעולם הרחב. חברות אמריקאיות רכשו חברות ומפעלים מהצד השני של האוקיינוס, וכדי להחזיק את כל העסקים הללו, הדרך הקלה ביותר היא בעזרת סוכנויות פרסום שיעזרו להם להגיע לשטחים נרחבים יותר ולהגדיל רווחים.
מה שקרה בזירה הבינלאומית מבחינת המסחריות היה דומה לרוטינה האמריקנית - יש מוצרים ומקדמים אותם דרך פרסומות במדיה. כתוצאה מכך יש יותר מכירות והעסק מתרחב. לפי אריך פרום העולם התעשייתי יצר את האדם הצרכן בעיקר מסיבות כלכליות שמטרתן צרכנות מאסיבית. המצב שנוצר הוא שהאדם בשוק הכלכלי הופך למקבל מסרים מעל לכל דמיון, בארצות הברית אדם מקבל כ-1500 מסרי פרסומת ביום. האדם המודרני הזה התחיל להתפתח בצפון אמריקה, אך במרוצות הפרסום עכשיו הוא קיים גם בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה.
היום הרבה מדינות מתפתחות יכולות להרשות לעצמן את התקשורת החדשה, אלא שהן מקבלות עסקת חבילה מסחרית שמחייבת אותן בשיטת השידור כולל נותני חסויות זרים ותוכניות זרות. כך למעשה הנתיב הכלכלי שלהם מוכתב ומעוצב, על ידי השפעות של שוק צרכנות שמגיע ישירות אליהם.