המאמר מדבר על מחקר שנעשה בזמן שביתה על תגובות של קהל בשנות השמונים. המחקר חוקר זאת על ידי הגישה הפונקציונליסטית דרך השפעות מוגבלות האסכולה היא "גישת השימושים והסיפוקים".
בגישה הפונקציונליסטית ישנם 6 תפקידים כדי שהיא תתפקד ברמה האופטימלית האידיאלית דרך תקשורת ההמונים(דרך מדיה שהוא בעצמו מעיין מבנה חברתי בפני עצמו שתפקידו לתאם בין המבנים החבררתיים השונים ולסייע לפעילות המערכת) וישנם דיספונקציות הנגרמות תוך כדי התהליך:
1. חדשות ומידע- סיקור מידע, איסוף והפצתו.
הדיספונקציה בסיקור סביבה הוא איום על היציבות באמצעות ידיעות על חברות טובות יותר (נגיד חברות דמוקרטיות נגד חברות דקטטוריות), בהלה, חרדה, הסתגרות וכדומה. אשליה של פעילות לחץ, עודף ידע (יריות על שדרות לדוגמא ופעילות תגמול של צה"ל ברצועת עזה). איום על השלטון באמצעות חשיפת המציאות (שחיתויות למינהן) תעמולה עיונית ויצירת אפשרות לפלישה של תרבות זרה (מלחמה וכדומה).
2. גיוס- קידום וטיפוח אינטרסים שיכולים להיות פוליטים, לאומיים או מסחריים כלומר בכוחה של
התיקשורת לגייס אנשים למען מטרה מסויימת. הדיספונקציה פה היא יכולה להיות גיוס של אנשים למטרות לא הוגנות וכדומה.
3. בידור- כל אמצעי התקשורת היום שואפים לבדר את הציבור בצורה כזאת או אחרת, להפיק מתחים (כגון תוכניות ראליטי למינהן ותוכניות בידור שונות) אישיים וקולקטיבים. הדיספונקציה פה היא שבידור היא הסחת דעת של קהל ועקב
כך מניעת פעולה חברתית. הגברת פסיביות, הנמכת טעמים יצירת אפשרויות לבריחה מין המציאות, פגיעה בטעם האסטתי בשל הורדת רמת התרבות ויצירת תרבות ההמונים.
4. המשכיות- לכל חברה יש צורך לשמור על המשכיות תרבותית לשם כך צריך להיות בסיס משותף של ערכים, נורמות וכדומה. בלי הבסיס האנשים לא יוכלו לתקשר אחד עם השני וזה שומר מפני התפוררות החברה העברה של מורשת התרבות מדור לדור, מתן ביטוי לסמלים לערכי התרבות: ספרים, סרטים, תוכניות טלויזיה, היסטוריה, תרבות ודת.הדיספונקציה פה היא שימור וחיזוק חברת ההמונים, אובדן האופי האישי של פעולות חברתיות, טשטוש הבדלים בין תרבותיים.
5. ניתוח ופרשנות- מעבר לכך שהתקשורת מציגה את המידע ודוחות על המידע תפקידה לפרש את המידע על מנת שהקהל יבין את המשמעויות וההשלכות כך היא מציגה את ההמלצות, השלכות וכדומה. הדיספונקציה היא סיוע בגיוס דיכוי ביקורת חברתית, מניעת שינויים בחברה, הקהיית חוש הביקורת, נטייה לפסיביות, לחץ להיענות לתביעת הציבור ומניעה של צמיחת תרבות.
6. סוכן חברות- הכוונה לסוציאליזציה שהתיקשורת כגורם מחנך לדוגמא שלילית וחיובית: החדר של חני או תוכניות אלימות.
אחרי התיאוריה התפקודית מבנית (פונקציונליסטית) החוקרות ממשיכות על יסודות תפיסה זו בחקר המכונה "גישת הסיפוקים והשימושים" ששייכת להשפעות המוגבלות. כמו התאוריה תפקודית מבנית אסכולה זו נשענת על
הנמען האינדיבידואלי הנלמד מהמשפט :"מה עושים בני אדם באמצעי התיקשורת".
אסכולה משתמשת בשימושים שעושה הנמען באמצעי התיקשורת לשימוש צרכיו, היא טוענת
שהנמען הוא זה ששולט בתהליך התקשורת כלומר הוא בוחר למה להיחשף לפי צרכיו.
במחקר שני נחוקרות רצו להראות את תגובת החוסר השביתה- דרך המדיה (איזה אמצעי
תיקשורת הטלויזיה או הרדיו) ומה הז''''אנר הם רצו להיחשף עליו.
עקרונות האסכולה:
1. מקורות חברתיים והפסיכולוגיים של...
2. הצרכים היוצרים.
3. צפיות מ- (התוכנית, המגיש...)
4. אמצעי תקשורת המונים או ממקורות אחרים צפיות המובילות ל-...
5. דפוסים שונים של חשיפה לאמצעי התיקשורת או התעסקות בפעיליות אחרות ומכך נובעים....
6. סיפוקים וצרכים
7. תוצאות אחרות שרובן אולי בילתי מכוונות.
נקודת המוצא היא צורכי הנמען, הם מדרבנים ומסבירים את התהליך התקשורת לצרכיו. צרכים וצפיות מוקדמים מווסתים את היקף החשיפה והתכנים אלייהם יחשף הפרט.
ההנחה המרכזית- שהנמען מודע לצרכיו ומכלכל את פעילותו התקשורתי באופן רציונלי. הנמען הוא השולט על החשיפה התקשורתית שלו הוא זה שמנווט אותה. מכאן נובע שהנמען הוא נמען אקטיבי וברמה האינדיבידואלית ברמת המיקרו.
סיכומים נוספים אודות מבנה תגובות של קהל