חמשת מרכיבי
התקשורת הם : מוען: כל התקשורת מכוונת מותנית בכוונתו של מישהו לשדר מסר מסוים ולכן המוען הוא זה שמעביר את המסר,והוא
יכול להיות אדם אחד או קב'' אנשים
נמען: כאשר
התקשורת מכוונת, יש מי שמקבל את המסר,הפרט או הציבור שמקבל את המסר הוא הנמען. ציבור זה יכול להיות מוגדר או מוגדר פחות, בנקודה זו חשוב להבחין בין הנמען לקולט, בניגוד לנמען שאליו מכוונים הדברים,הקולט הוא אדם או מס'' אנשים הקולטים את הדברים בפועל.
מסר: תוכנה של התקשורת,המסר מכיל מידע עובדתי שמבקש המוען להעביר לנמען,המסר הוא הכוונה שמאחורי הדברים.
קוד: כדי להעביר מסר כלשהו מן המוען לנמען יש צורך במערכת סימנים,מערכת זו היא הקוד. הכרת הקוד היא לעתים תנאי הכרחי לפענוח הסימנים,דוגמאות לקודים מפורסמים: השפה, שפת החירשים,תמרורים בכבישים ועוד, ללא קוד מובן לא תתקיים
תקשורת .
ערוץ(מדיום): יש קשר הדוק בין קוד למדיום שכן אין אפשרות לקיים תקשורת ללא ערוץ שדרכו ובאמצעותו ניתן להעביר את הסימנים (קוד) מן המוען לנמען,זה הביטוי הפיסי של פעולת התקשורת, ניתן להוסיף כי בערוץ יוחלט איך נעביר את המסר : בע"פ,בכתב,חזותי ושמיעתי.לדוגמא : כתיבת מכתב- מוען : אדם X , נמען : אדם Y , מסר : מגוון,חברות,מידע,הזמנה לאירוע וכדומה, קוד: השפה הצרפתית, ערוץ : חזותי בעיקרו.
ב. הנפת דגל ביום העצמאות : מוען- מניף הדגל ,המדינה (המוען לא מצוין במפורש)
נמען- ציבור רואי הדגל(יכל להיות אזרחי המדינה)
מסר-סמל לאומיות,ציון יום חג בישראל
קוד- דגל-ובו סימני וצבעי המדינה (כחול לבן ומגן דוד)סמל שמזהה אותנו
כמדינה.
ערוץ- ערוץ חזותי, מונף בחוץ(יכול להיות על הרכב,במרפסת הבית)
ראוי לציין כי מדובר במס'' מעגלי תקשורת שכן המוען יכול להיות אדם פרטי שמניף דגל, או לחילופין ארגון כגון ביה"ס ,הנמען שוב משתנה,צופי טלוויזיה שצופים בטקס יום העצמאות,או תושבי השכונה שעל בית מסוים הוצב הדגל.
ניהול שיחה במחשב : מוען- אדם X ,כותב צד א''(לא מצוין)
נמען- אדם Y ,מקבל המידע (לא מצוין)
מסר – כל מסר אפשרי –לא מצוין(היכרות,תחביב משותף,דליית מידע וכדומה)
קוד- שפה משותפת של שני האנשים –באינטרנט התפתחה שפת גולשים,דוגמת
קיצורים בכתיבה( כשאני רוצה לכתוב-FOR YOU אכתוב 4 U )
&nb; ערוץ- בעיקר ערוץ חזותי, יש גם אפשרות לשמיעתי במקרה של שימוש בתוכנות
אינטרנט מתקדמות.
כתבה המתפרסמת בעיתון : מוען- כותב הכתבה
נמען- קוראי הכתבה
מסר- לא מצוין (יכול להיות עניין ציבור לדוגמא)
קוד- שפה משותפת (לא מצוין-דוגמת עברית)
ערוץ- חזותי בלבד(עיתון)
כמו כן במקרה הספציפי של דוגמה זו,ניתן לראות מעגל תקשורת אפשרי נוסף ובו המוען הוא המרואיין,הנמען הוא הכתב שמראיין.
ג. משוב: המשוב מצוי בתקשורת בינאישית ,והוא למעשה אישור קבלת המסר. בסוג תקשורת זה קיימת זרימה מתמדת של תגובות והמוען זקוק לתגובותיו של הנמען. תגובות אלו נחלקות ל-2 : מידע לגבי עצם קליטת הסימנים והפקת המסר, והשנייה מידע המשקף את עמדת הנמען לגבי תוכנו של המסר,יש להסיק מן המושג כי הוא קיים תמיד בתהליך התקשורת אם כי לא תמיד מתקיים משוב מיידי.
משוב מיידי מתקיים בניהול שיחה באינטרנט, כאשר מנהלים שיחה יש אפשרות לענות מיידית למוען,להסביר לשאול וללבן בעיות,מלבד זאת ניהול צ''ט יכול להתקיים גם באופן קולי (ע"י מיקרופון) וגם ע"י ערוץ חזותי וזאת על ידי מצלמה שמותקנת אצל הנמען והמוען. ד. רעש מוגדר ככשל בתקשורת , הכשל הגדול ביותר שניתן לתאר לדוגמא של ניהול שיחה באינטרנט הוא כשל טכני של התנתקות מהאינטרנט, מסך "שלג" או "קווי" במצלמת אינטרנטוכשלים בתוכנות של צ''טים וקב'' דיון