קלנר בודק מדוע צריך לחקור תרבות, טקסטים. לטענתו, הטקסטים מעצבים את הזהות שלנו, הדימויים התקשורתיים מחנכים אותנו ומעניקים
לנו ידע נרחב על הזהות המגדרית שלנו, מנהגים, התנהגויות, נורמות וערכים, כלומר, מקנים לנו ידע כיצד להתנהג ולחשוב וכיצד לא, מה טוב ומה רע. חקירת הטקסטים והשפעתם עלינו ייתן לנו אפשרות לשלוט יותר בחיים שלנו ובסביבה התרבותית. הוא סוקר את אסכולת ברמינגהם שהתמקדו בדרך שבה הצופה מפרש את התרבות ועסקו בעיקר במחקרי נוער, פועלים ותרבויות משנה אחרות שאימצו נשאי תרבות מרדניים שאפשרו להם לנהל מו"מ עם התרבות ההגמונית הדומיננטית, הם מצאו כי התרבות מסייעת לבניית תפיסת עולם. קלנר טוען כי חשוב לחקור את התרבות בשלושה מימדים: מחקרי הפקה (כלכלה פוליטית), מחקרי תוכן (ניתוח טקסטואלי) ומחקרי
התקבלות (קהל), כמו כן יש לעשות הבחנה בין תרבות גבוהה ותרבות נמוכה על מנת שניתן יהיה לבדוק את כל מה שקיים בתרבות מפאבים, קברי צדיקים ועד קונצרטים ומופעי בלט, ולא את התרבות הקנונית בלבד. 1.מחקרי הפקה-בוחנים את התהליכים שמאחורי הפקת תוצר תרבות, איך מתקבלות ההחלטות, האם זה ריבוי קולות או קול אחד? אלו אילוצים מאחורי הפקת התוצר באים לידי ביטוי בתהליך ההפקה – מהם ההקשרים הכלכליים, פוליטיים, תרבותיים שבהם מופקים תוצרי התרבות. ניתוח כזה של טקסט מאפשר להבין
משמעויות שיכולות להיות מוחמצות בניתוח מסוג אחר, יחד עם זאת, החיסרון שלו שלא בודקים את משמעויות התוכן אלא את שיקולי ההפקה. 2.מחקרי תוכן – עוסקים בניתוח מדוקדק של התוכן כדי להבין את השיח, העמדות, האידיאולוגיות וכו'' שמאחורי הטקסט, כשקיימים שני סוגי ניתוח: א. ניתוח תוכן כמותי– מבודד ומונה אלמנטים שמפוזרים בתוך הטקסט, מהם ניתן להפיק נתונים סטטיסטיים, ניתוח שמתמקד בתכונות כמו סגנון, דימוי מילולי וכו'', לדוגמא – בתכנית כוכב נולד כמה פעמים שרים שירים מזרחיים לעומת מערביים. ב. ניתוח איכותי – מהי המשמעות בתוך הטקסט, אלו אידיאולוגיות מועברות, איך הטקסט מכוון את הקהל במודע או שלא במודע למשמעויות מועדפות, איך סימנים תרבותיים יוצרים משמעויות שמובנות לכולם, מה גורם לקהל להבין את הטקסט ולפרשו בצורה זו או אחרת. ניתן לנתח טקסט ספציפי ולהניח משמעויות וניתן לנתח סוגות, ז''אנר שלם ולהשוות בין טקסטים, לדוגמא – כוכב נולד אמריקאי לעומת ישראלי. 3.מחקרי התקבלות-ההנחה היא שכל טקסט נתון לפרשנויות רבות בהתאם להשקפת עולמו של הקהל, המאפיינים החברתיים תרבותיים שלו, מחקר שבודק איך הקהל מפרש את הטקסט, האם הבין אותו כפי שהכותב רצה או נתן פירוש אישי, האם קיבל את הטקסט במלואו,בחלקו או דחה אותו.