חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>תקשורת / לימודי אמצעי התקשורת>תקשורת המונים - סיכום קורס 1 (או"פ) סיכום

תקשורת המונים - סיכום קורס 1 (או"פ)

סיכום ספר   מאת:tygger     מחבר : אופיר גולן
ª
 
תקשורת בין אישית ותקשורת המונים – יח' 1 ישנם כמה סוגי תקשורת : תקשורת תוך אישית – בן אדם לבין עצמו, איך בן אדם מתקשר עם עצמו. לדוגמא: בן אדם משאיר פתק לעצמו בבוקר כדי לזכור בערב, הודעה קולית לעצמו וכו'. תקשורת בין-אישית (ישנם שני סוגי תקשורת בין אישית) תקשורת בין אישית ישירה – תקשורת לא מתווכת. לא צריך מדיום או אמצעי תקשורת או ערוץ נוסף כדי לתקשר – אלה זה מתבצע בדרך : פנים אל מול פנים. תקשורת בין אישית מתווכת – תקשורת שאנו נאלצים לממש את התקשורת ע"י מתווך. כגון – טלפון, פקס, התקשורת הנ"ל נוטה להיות מאורגנת יותר ופחות אינטימית. מעמדי תקשורת בין אישית (דהיינו, הסיטואציות השונות שיכולה להתקיים תקשורת בין אישית) דוח שיח: שיחה בין שני אנשים. תקשורת שנוטה להיות שוויונית, נוטה להיות מאוד ספונטאנית. המשוב בד"כ מיידי. תקשורת בקבוצה קטנה: המשוב לא ממש יהיה מיידי אם בכלל. וככל שהקבוצה קטנה, השוויוניות פוחתת והאינטימיות קטנה. שיח פומבי: קהל - אפשר להצביע עליו, אפשר לממש אותו. המון – משהו נעלם, דבר אנונימי, קשה להצביע עליו. שיח פומבי זה קהל מאד גדול : עצרת, קהל בכנסיה, אין אינטימיות, אין שוויוניות – יש משוב. המאפיינים לתקשורת בין אישית : תולדה של צרכים : המפגש הבין אישי מתקיים בשל רצון, אינטרס, צורך של משתתפי התקשורת. הרצון אינו חייב להיות הדדי. מגע בתקשורת בין אישית מחייב את המוען והנמען לאקטיביות, זאת בניגוד לקריאת עיתון או צפייה בטלוויזיה. יחסיים ראשונים: המונח הנ"ל גזור מתיאוריית הגל שטת – דהיינו, בילד רואה בהוריו הכל: מסעדה – כי הם מספקים לו אוכל. בית חולים – כי הם מטפלים בו כשהוא חולה. כספומט – כי הם מספקים לו אוכל. משטרה – כי הם מחנכים אותו מה מותר ומה אסור – ומענישים אותו כאשר הוא לא בסדר. ככל שאנחנו גדלים, היחסים בין הילדים להורים הופכים להיות יותר פונקציונליים – זה המורה שלי, זה הרופא שלי וכו'. דו סטרי: זרימה מתמדת של מסרים העוברים בין המוען לבין הנמען. החלפת תפקידים בין המוען לנמען. קבלת משוב מיידי : ההבדל בין משוב לתגובה. התגובה מתמקדת בנמען, המשוב מתמקד במוען אם המוען מנתח את תגובת הנמען, מפיק ממנה לקחים ומסיק מסקנות – יהיה זה משוב למוען. שליטה בתהליך : בהתאם למשוב שהמוען או הנמען מקבל, הוא משנה את המסר המצאות בסיטואציה של תקשורת בין אישית לא מתווכת, מאפשרת לנו לשלוט בנושאי השיחה עם בני שיחתנו, לקבוע ביחד "על מה מדברים" תקשורת לא מילולית : שפת גוף, צורת לבוש, טון דיבור – מספקת מידע משלים או סותר לנאמר. חלק מתקשורת על (מטא-קומוניקציה) – מתייחסת למידע המשלים או הסותר שמספקת התפאורה או הרקע שמסביב. לדוגמא:– החדר, הרהיטים, השולחן מעבירים מסרים של קירבה, ריחוק, יוקרה, פשטות הכל לפי טיב העניין. ספונטניות מבוקרת – ישנה במעמד התקשורת הבין אישית ספונטניות רבה וזרימה, אך מבוקרת באמצעות נורמות התנהגות. לדוגמא:כיצד מתנהגים בישיבה, במסעדה או במקומות אחרים בהם מתקיים אקט תקשורת בין אישית. תקשורת המונים : ישנם תשעה מאפיינים של תקשורת המונים : שלושת מאפייני הנמען : א.
גודל פוטנציאלי : גודל הקהל נקבע רק בדיעבד מכיוון שתקשורת המונים אינה מועברת רק במקום ספציפי (בניגוד למופע) וניתנת לצריכה במקומות רבים. לדוגמא:– ברדיו "קול ישראל", השעה 3 בבוקר, מאזינים 4 אנשים. זה עדיין תקשורת המונים מפני שתיאורטית יוכלו מיליון אנשים לשמוע את התוכנית ברדיו. ב. קהל הטרוגני : מגוון. תכונה שנגזרת מהגודל, צרכני תקשורת ההמונים יכולים להיות שונים מאד אלו מאלו, מאחר והמסר של תקשורת המונים מגיד למרחקים. נמענים אלו אינם בהכרח קהל היעד המוגדר והידוע מראש של טקסט תקשורתי מסוים. ג. אנונימי : קהל לא מוגדר, הנמענים לא יודעים מי יתר הנמענים – וכן הם אנונימיים למוען. שלושת מאפייני חוויות התקשורת : פומביות : המסר התקשורתי מוצג ונדון בפומביות, "עולה לסדר היום בציבורי", בשל כך מאפשרת תקשורת ההמונים דיון נרחב בעניינים שבעבר עסקו בהם רק ברשות הפרט. לדוגמא:– אם אני מפרסם איזשהי מודעה בעיתון אזי היא חשופה לכל. מהירות וסימולטאניות : המסר לא רק שעובר מהר, אלה עובר בו זמנית למספר עצום של אנשים. ארעיות והתכלות : נכון בעיקר לאקטואליה, המסר של תקשורת ההמונים הופך להיות בין חלוף. תמונה ידועה המופיעה גם בספר הקורס היא של עיתון מיום אתמול העוטף דג. שלושת מאפייני המוען :. מורכבות הארגון : ארגון תקשורת ההמונים הוא ארגון מורכב ובירוקרטי. בארגון תקשורת יש הרבה מבקרים לעורכים, חלוקת התפקידים ברורה וכו'. 2. אילוצים ארגוניים : המוען כפוף לאילוצים ארגוניים. ככל ארגון אחר, כפופים לשורה של אילוצים כמו למשל שעות עבודה, תקציבים וכו'. 3. עלות כלכלית גבוהה : חייבת להיות כדאיות כלכלית, הפקת המסר היא הליך מורכב ויקר ובכך זה עלול לגרום שרק בעלי ממון יוכלו להפיק בתקשורת המונים. שילובים בין תקשורת המונים ותקשורת בין אישית : מסעות פרסום כוללים במקרים רבים שילוב בין תקשורת בין אישית לתקשורת המונים מכיוון שתקשורת המונים נחשבת "כמיידעת" הרבה יותר מאשר "משכנעת". שילוב מקביל : לדוגמא:– מסע פרסום מתנהל במקביל בשני ערוצים : טעימה בסופרמרקט מוקמים במקים רבים במקביל לפרסומו של המוצר בטלוויזיה. שילוב משלים : לאחר חשיפת הנמענים למסר באמצעי התקשורת (למשל תשדיר בחירות) מתקיים דיון בין אישי בינם לבין המוען או נציגו. הלימוד באוניברסיטה הפתוחה למשל בנוי על עקרון השילוב המשלים.
פורסם ב-: 18 יוני, 2006   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.