התפתחותו של מחקר "חבורת קן הרחוב"/ וייט
נקודת ההנחה היא כי אם חוקר מתגורר במשך תקופה ממושכת בקהילה אותה הוא חוקר משתלבים חייו הפרטיים במחקרו. רעיונות המחקר צומחים בחלקם ממעורבותנו לגבי הנתונים ומהימצאותנו בתוך שדה המחקר.
וייט מנסה לחקור חברת עוני. תחילה הוא מנסה לחדור אליה על ידי בדיקת דירות למגורים וניסיון לפתח דיאלוג עם בעלי הבתים. שנית הוא הולך לפאב במלון של האזור ובו מנסה ליצור קשר עם נשים שיספרו לו על המקום. בשלב זה מבין כי פנה למקום אליו לא נכנסים אנשי המקום כלל. מנסה דרך עובדים סוציאליים שיפגישו אותו עם האנשים. דרך אחת העו"ס מגיע לאדם בשם דוק.
וייט מגיע לתובנה כי " רק אם אוכל להכיר את האנשים מקרוב וללמוד את בעיותיהם , אוכל להבין את מצבם." דוק מציע להשיג עבורו את המידע בעוד וייט יהיה יותר צופה מן הצד.
וייט מחליט כי עליו לגור בתוך השדה ולא לערוך בו ביקורים מתוכננים מראש. הוא שוכר חדר בבית משפחה מקומית, חדר של בן המשפחה העובר לחלוק חדר עם מישהו אחר. המשפחה מאמצת אותו כבן "המשיך וסיפר כי אמא רואה בי חלק מהמשפחה" . אב המשפחה עוזר לו ללמוד איטלקית שהיא שפת המקום.
המחקר התמקד בדור הצעיר של דוברי האנגלית בשכונה.
לימוד השפה יוצא הבנה אשר מפחיתה את הסיכוי לביקורת – מבחינת הסתכלות תושבי המקום על החוקר.
וייט היה אוכל במסעדת המשפחה – דרך לפגוש עוד מאנשי המקום.
מצא את עצמו מבין יותר ויותר בהילכות המקום ומקובל יותר כחבר בחברה זו. חלק מחבורת רחוב נורטון. יצא עם בנות המקום וגילה שעבורן החיים במקום קשים יותר מלגברים, לא היו חופשיות לעשות כרצונן, חלמו על יציאה ממעגל עוני זה.
מצא כי " התקבלותי באזור הייתה תלויה יותר בקשרים האישיים שיצרתי מאשר בכל הסבר שיכולתי לתת".
חשובה תמיכת אנשי מפתח בקבוצות או בארגונים הנחקרים. וייט חיפש בכל קבוצה את המנהיג וגילה כי הוא יכול ללמוד הרבה ע"י שיתוף פעולה עמם.
דוק הפך למשתתף פעיל במחקר – מבטל את האינסטינקטיביות במעשיו- הפך מודע ולא אמין.
על אף שלמד כי במהלך ראיונות בין אם פורמלים ובין אם לא, יש לשמור על אובייקטיביות, ההשתלבות בחיי השדה דרשה ביטלו כלשהו של אובייקטיביות זו. למד כי לא תמיד צריך לשאול את השאלות וכי חיים בשדה מובילים לתשובות., על דרך הניסיון.
בתחילה בעייתו הייתה החדירה לשדה, אחר כך הפכה להיות מידת מעורבותו בשדה – " האנשים לא ציפו שאהיה בדיוק כמותם, ולמעשה נהנו לעמוד על ההבדלים שבינינו".
עבודת השדה הופכת למורכבת יותר כאשר החוקר מנסה לחקור יותר מקבוצה אחת. לעיתים עשוי להיווצר קונפליקט בין הקבוצות ואז יצפו ממנו לנקוט עמדה.
כאשר בא למיין את המידע והנתונים שצבר, בחר למיין על פי קבוצות חברתיות – "מועדון הקהילה האיטלקי", נורטונים וכו'. מצא חשיבות רבה באפשרות לקשר את עמדת הפרט לקבוצה אליה שייך.
תקצירים נוספים אודות התפתחותו של מחקר חבורת קרן הרחוב