האנתרופולוגיה היישומית - מעניין מאוד

אנתרופולוגיה יישומית מכוונת להיות מועילה עבור אנשים. מטרתם של מחקרים ופרוייקטים יישומיים היא בדרך כלל לדאוג לשיפור מצבם של בני אדם, פרטים כקבוצות.
בתוך המונח " אנתרופולוגיה יישומית" ניתן למצוא מגוון משמעויות, דגשים, סגנונות וגישות עבודה. יש הרואים בכך מקצוע יותר מאשר תחום מחקר אקדמי. אחת המשמעויות הנפוצות מתייחסת להעסקה של אנתרופולוגים על ידי ארגונים שונים למטרת קידום רווחתם של בני אדם. מרבית העבודות היישומיות מתמקדות באוכלוסיות ממוקדות (נוער, זקנים, ילדים, וכו`) או אוכלוסיות החולקות בעיה, תחום עניין, עיסוק או מצוקה משותפים. קו מנחה באנתרופולוגיה יישומית הוא השימוש בפרספקטיבה התרבותית והבין-תרבותית ובמתודולוגיות אתנוגרפיות.
בחלק מספרי המבוא לאנתרופולוגיה שנכתבו בשנים האחרונות ניתן למצוא כי אנתרופולוגיה יישומית מופיעה כאחד המוקדים המרכיבים את הדיסציפלינה, לצד בלשנות, אנתרופולוגיה פיסית, אנתרופולוגיה תרבותית וארכיאולוגיה. במובן זה, הופעתה של אנתרופולוגיה יישומית כתחום האחראי ליישום ידע אנתרופולוגי לטובת פתרון בעיות אנושיות הכרוכות בסוגיות של תרבות מהווה הצהרת כוונות ומטרה של הדיסציפלינה כולה.
יחד עם אותם אנתרופולוגים יישומיים הרואים בעיסוקם קריירה, תחום התמחות ועיסוק מקצועי, ישנם אנתרופולוגים רבים שאינם מזהים עצמם כאנתרופולוגים יישומיים אך מעידים כי לפחות חלק מעיסוקם האנתרופולוגי הנו בעל אוריינטציה יישומית. בשנים האחרונות נוספו מספר מינוחים המתארים גם הם גישות אנתרופולוגיות הפועלות למען מטרות חברתיות והמיישמות ממצאים ותובנות אנתרופולוגיים במצבים שונים: אנתרופולוגיה מעורבת (engaged anthropology) אנתרופולוגיה מגויסת (militant- anthropology) , אנתרופולוגיה מחויבת  (committed anthropology) ואנתרופולוגיה תומכת (advocate anthropology) ו-interventionist anthropology הם בין המונחים הנפוצים בתחום, שמטרתם היא לרתום מן הידע באנתרופולוגיה לרווחת האנושות.
אנתרופולוגיה יישומית כתחום עיסוק ולימוד נוטה לשלב תיאוריה וערכים אנתרופולוגים מסורתיים, כמו רלטיביזם תרבותי, עם ידע שמקורו במגוון תחומים חברתיים, וביחד עם כלים ייחודיים שפותחו על ידי אנתרופולוגים יישומיים תוך כדי עבודה ומחקר בשדה. שילוב זה תורם להגברת השיח הבין דיסציפלינרי ועשוי להעשיר ולתרום גם לדיון התיאורטי האנתרופולוגי, בין השאר, בתחום היצירה של תיאוריות חדשות סביב שינוי תרבותי והבנת מנגנונים ותהליכים חברתיים הפועלים בתהליכי שינוי. אנתרופולוגיה יישומית פועלת במגוון רחב של תחומים ונושאים ולכן קיים מגוון גדול של מסגרות עבודה שבהן אנתרופולוגים יישומיים פועלים וביניהם: חינוך, בריאות, עבודה סוציאלית, מנהל עסקים, אקולוגיה ואיכות הסביבה, זכויות אדם, תכנון ופיתוח, יחסים בינלאומיים, פוליטיקה וממשל ועוד.
מחקרים ופרוייקטים אנתרופולוגים קשורים פעמים רבות באוכלוסיות "מוחלשות" הסובלות ממצוקות חברתיות וכלכליות קשות: מגורים לא נאותים, מחסור במקורות קיום, סביבה מזוהמת ו/או עניית משאבים, מחסור במזון ובשירותי בריאות, מחסור בהזדמנויות לקבלת חינוך ושירותים אחרים, ועוד. המטרה הראשונה של אנתרופולוגיה יישומית היא לגייס את העקרונות, הידע התיאורטי, המתודולוגיה והגישות האנתרופולוגיות כדי לסייע בפתרון של בעיות אנושיות מקומיות ובינלאומיות. אנתרופולוגיה יישומית מציעה יכולות ייחודיות בתוך שותפויות עם גורמים מקומיים, מוסדות וארגונים; מתוך הקשבה ותוך השמעת תפישותיהם של האנשים החיים והמעורבים באופן מיידי במצבים שכאלו. אנתרופולוגיה יישומית לוקחת בחשבון את השונוּת התרבותית, האתנית, המגדרית, עוני והבדלי מעמדות; ומתייחסת לבעיות של מחסור, חלוקה לא צודקת של משאבים, זכויות של אוכלוסיות וחלוקת כוח.
לאנתרופולוגיה יישומית יש ארגון בינלאומי פעיל ומתפתח, ה-SFAA, המארגן כנסים גדולים מדי שנה ופעילויות מגוונות לאורך כל השנה, בעיקר בארה"ב. בין היתר פותח קוד אתי ייחודי לאנתרופולוגים יישומיים. ניתן למצוא את הקוד באתר האינטרנט שהקישורים אליו מצויים בהמשך. כתבי העת המופקים בתמיכת הארגון הם Human Organization ו- Practicing anthropology. במסגרת האגודה האנתרופולוגית העולמית (IUAES) קיימת ועדה של אנתרופולוגים יישומיים, .The commission on policy and practice
לאנתרופולוגיה יישומית יש ספרות עשירה וחומרים נוספים המיועדים לסייע לאלו הפועלים בשדה והנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה, שם מוכשר הדור הבא של אנתרופולוגים ישומיים.
בארץ קיימים כיום קורסים באנתרופולוגיה יישומית במסגרת תוכניות לתואר שני במחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב. נכון להיום, עדיין אין בארץ מסלול התמחות באנתרופולוגיה יישומית