מהי הקולה:
הקולה היא סוג של חילופי חפצים בין שבטים הסדורים בטבעת איים באזור גיניאה החדשה. זהו מוסד מורכב מאוד, החובק איזור גיאוגרפי רחב ,מס'' רב של שבטים.ניתן לומר שהקולה היא בעצם חילופים פשוטים של קישוטים שהצליחה להפוך לבסיס של מוסד שבטי גדול ולבנות סביבה הילה כך שכל אחד רוצה לקחת בה חלק. הקסם-זהו מרכיב חשוב בתהליך ולכן הקולה נחשבת בעיני הילידים לאחד הדברים החשובים ביותר בחיים.קסמים מבוצעים במהלך בניית הקאנו המוביל את הקולה, ביציאתו ובמהלך ההפלגה. כמו כן לקולה מיתולוגיה עשירה המספרת סיפורי מסע נועזים של האבות הקדומים.
פריטי הקולה: ישנם 2 פריטים בלבד המועברים במסגרת הקולה: סולבה – מחרוזות ארוכות של צדפים אדומים. מלאוי- צמידים העשויים מצדפים לבנים. השימוש בהם כשתכשיטים הוא רק באירועים חגיגיים ביותר בהם משתתפים מס'' כפרים ובשום אופן לא ביומיום. לבישתם כתכשיט אינה המטרה של הבעלות.כראיה לכך, נהוג שצ''יף ישאיל את רבים מבין תכשיטיו לאנשים אחרים להתהדר בהם, ולמעשה לפחות חצי מהמתהדרים בתכשיטים עונדים אותם בהשאלה. מרבית צדפי הזרוע (מלאוי)הינם קטנים כ"כ עד שאינם ניתנים ללבישה. ויאגואה-הפריטים יקרי הערך של הקולה-אלו פריטים שיצאו מכלל שימוש אך מהווים כלים טקסיים ונחשבים קדושים. בכל הטבעת יש צדף אחד או שניים שהם בבעלות פרטית אך כל השאר נסחרים. חוקי ההחלפה:
ההחלפה עצמה מתבצעת בין שני הפריטים: מי שמקבל סולבה גומל במלאוי ולהפך. זמן התגמול מקבלת המתנה נע בין דקות או שעות לבין מס'' שנים במקרים מסוימים. כל פריט נע בכיוון מנוגד: המלאוי נע מצפון לדרום וממזרח למערב והסולבה נעה מדרום לצפון וממערב למזרח. מכאן,שלא ניתן לקבל סולבה ומלאוי מאותו אדם. החוק החשוב ביותר-ההחלפה לא נפסקת לעולם. כל שותף מחזיק בקולה לזמן שלא עולה על שנה או שנתיים. אם יעשה זאת זה יוציא לו שם של רכושן ויוציא שם רע לכל המחוז. כל פריט בקולה משלים מעגל בתקופה שנעה בין שנתיים לעשר שנים. מתוך אמון בין השותפים, אין מיקוח בהחלפת המתנות- אתה סומך על הצד השני שייתן לך מתנה השווה בערכה למתנה שנתת אתה. אם מתנת הגומלין תהיה בעלת ערך פחות אז המקבל יהיה מאוכזב וכעוס, אך עם זאת, התגמול נתון לשיקולו של הנותן ולא ניתן לכפות עליו או לבוא אליו בטענות. ביטוי לתסכול לא יציין את קמצנות הצד האחר אלא את נדיבות המתוסכל, עמ"נ שלא לפגוע הלכה למעשה ביחסי האמון. המשתתפים בקולה: החברים בקולה הם גברים בלבד, כאשר החוק אומר "פעם
קולה ,תמיד קולה" – לגבי אנשים וחפצים גם יחד- אדם החבר בקולה חבר בה עד סוף ימיו וחפץ המועבר בקולה לא יעצור לעולם. ניתן להיכנס לשותפות עפ"י מנהג מוסכם וטקסים מסוימים. מספר
השותפים של כל גבר נקבע לפי מיקומו בהיררכיה- ככל שאתה יותר חשוב יש לך יותר שותפים.לאיש רגיל יהיו מס'' שותפים ולצ''יף כמה מאות.מכאן נובע, כל גבר ממוצע יהיה שותף בקולה עם צ''יף אחד או שניים. השותפות מהווה ביטחון וערבות באי השכן- השותפים הינם בני ברית ידידותיים. השיבות לכל מצויה בכך שנחשב היה מסוכן להסתובב בכפר שהוא לא שלך, בין השאר עקב חשש מכישופים וקסמים. השותפות הינה של אלפי זוגות יחידים, היא חברתית וגוזרת זכויות וחובות הדדיות. השותפות הינה בסיס ליחסים ענפים בין שבטים שונים. החזקת הקולה נותנת מידה רבה של סיפוק- המחזיק מציג את
הפריטים מספר ממי קיבל אותם ומתכנן למי להעבירם הלאה.זהו נושא מועדף לשיחות ורכילויות בשבט. כאשר חבר בקהילה זוכה בהחזקת פריט קולה רב ערך ומשובח במיוחד, זהו מקור גאווה לכל הקהילה. נדיבות היא ערך עליון ולכן יש נטייה לתת פריטים בעלי ערך רב. הקולה כמוסד כלכלי: חשוב לשים לב לתחום זה כיוון שכאנתרופולוגים החוקרים חברות פרימיטיביות ידיעותינו בתחום הכלכלי הן מועטות ביותר. הקולה הינה מוסד כלכלי שכן היא כרוכה בחילופי עושר(הפריטים עצמם שמועברים בקולה נחשבים כבעלי ערך רב)ובנוסף היא משמשת כתשתית
מסחר לכל האיזור. "מסחר של פראים" – זוהי ראייה מקובלת בקרב בחוקרים לגבי ערכי הכלכלה של פרימיטיבים. הטענה היא כי מסחר מתבצע אצל פרימיטיבים מתנהל תחת לחץ רב וכי כל צד רוצה לקבל כמה שיותר מן הצד השני וכמובן גם לתת כמה שפחות. הקולה סותרת לחלוטין הגדרה זו בכך שהיא נעשית באופן טקסי, קבוע זמן, פומבי,בנתיבי מסחר מוגדרים, מושתת על כללים וחוקים וקשור בקסמים ואגדות רבים. מע'' סחר החליפין מבוססת על אמון שהתשורה שתקבל מהצד השני תהיה שווה או דומה בערכה לתשורה שתיתן אתה עצמך. האמון ומתוך כך הנתינה מצביעים על אופיים הנדיב של הפראיים. (ציטוט: "ההבדל הגדול בינינו לבינם הוא שאצלם יחד עם לרכוש יש גם לתת..) בעיני הילידים, קמצנות הינה הערך הנלוז ביותר ונדיבות היא תמצית הטוב. פעילויות נלוות ומכינות לקולה: ישנם שני סוגים העברות:ליד והעברות מעבר לים ע"י משלחות קטנות או גדולות. תוך כדי העברת פרטי הקולה ניתן לשים לב להעברת מנהגים שירים ומוטיביים אמנותיים, מה שהופך את כל האיים השותפים למוסד שבטי-חברתי ענק. יש הכנות רבות לקולה: הכנת תלבושות. קביעת המועדים למסעות. החשוב מכולם – בניית הקאנו. היוצאים למסע מצטיידים במצרכים שהם יודעים שנחוצים לצד השני-חלקם כמתנות אך חלקם הגדול לצורכי מסחר והחלפה בפריטים נחוצים ליוצאים. עם זאת, יש לזכור שהקולה היא המטרה, וכל השאר הם רק פעולות נלוות. גם יציאה של קאנו אחד או שניים ולאו דווקא של רבים מהווה אירוע בעל חשיבות שבטית. לכל משלחת קולה יש מנהיג אשר יש לציית לכלליו. במחוזות מסוימים הקולה מלווה בטקסי קבורה גדולים. מה שגורם להערכת הפריטים הן בחברה השבטית והן בחברה המערבית אותם מניעים פסיכולוגיים סוציולוגיים. הערות המחבר: על אף שלמערביים נראה המוסד מורכב ובעל חשיבות סוציולוגית רחבה מאוד, עם חוקים מובנים וכדומה, המוסד הוא למעשה תוצאה של הפעילות של הפראיים. בראייתם אין למוסד חוקים או מטרות מוגדרות. "ההבנה היא מעבר לטווח המנטלי של היליד. אפילו היליד האינטליגנטי ביותר לא מבין את הקולה כמבנה חברתי גדול ומאורגן או את תפקידו הסוציולוגי ויישומיו."
סיכומים נוספים אודות טבעת הקולה ( koola )