לוי שטראוס- יעילותם של סמלים לוי שטראוס מסתכל על תרבות דרום אמריקאית ובוחן אן הדרך בה נעשה
תהליך הריפוי. במאמר מדובר על תהליך ריפוי של חבלי לידה קשים ( לתהליך זה מוזמן השאמן רק אם המיילדת מסתבכת ) . מדובר בלחש קסמים ארוך שמטרתו להקל על חבלי הלידה הקשים.
הלחש עוסק בתיאור התהליך שעושה השאמן ואשר מוביל לריפוי : הכניסה לאדם החולה והלחימה להבריאו (מנטאלית ופיזית).
אותם דימויים או סמלים בהם משתמש השאמן, תפקידם להביא את החולה להכרה בחולי שלו ולמקד את הכאב. השיר מספק ריפוי פסיכולוגי הגורר אחריו ריפוי גופני.
השלבים המובילים בריפוי מתוארים באורך רב ובחשיבות רבה. ככל שהסיפור מתמשך לחולה קשה יותר להבדיל בין מיתוס ומציאות והכאבים מקבלים מימדים קוסמיים. הכאבים בצורה של סמלים עוברים האנשה בצורה המוכרת לחולה.
החולה מכיר הסמלים האלו, המחלה היא זו שמפריעה לסדר עולמו, לכן הסמלים עוזרים להשיב את הסדר על קנקנו! התפקיד של השאמן מושווה לפסיכו
אנליסט: הריפוי השאמאניסטי הוא העתק מדויק של הריפוי הפסיכואנליטי , אלא שכל יוצרותיו נהפכו.
תפקיד שניהם הוא ליצור חוויה בעזרת מיתוס שעל החולה לחיותו
תפקיד שניהם הוא להעלות לרמה של מודע מאבקים שנותרו בלתי מודעים.
השאמן נואם בעוד הפסיכו אנליסט מקשיב, אך שניהם יוצרים קשר ישיר עם החולה וקשר בלתי ישיר עם התת מודע שלו.
שניהם מיצרים דו שיח באמצעות פעולות ממשיות החודרים דרך מסך התודעה ישירות לתת מודע.
בכל המקרים התפעול נעשה ע"י סמלים: אמצעים הנושאים משמעות זהה לכוונות המתפעל (שאמאן), הלקוחים ממציאות שונה לחלוטין.
שפה אינה יכולה לחדור את תת ההכרה , אלא רק בעזרת פעולות.
שטראוס טוען שהתת מודע הוא אין סופי המציית למבנה הלא מודע. כך גם הם הסמלים שבהם משתמשים המרפאים הנ"ל. יש רבגוניות רבה של סמלים אך הם מוגבלים בחוקי עולמם.
חשוב לומר כי צורת המיתוס קדמה לסיפור עצמו.