ההתאבדות

הבחירה בהתאבדות היא כדי למצוא תופעה שתוכיח את ההגדרה הפונקציונליסטית שלו. אם יצליח להוכיח שלחברה יש יכולת לשלוט ולווסת את התופעה הוא יצליח להוכיח את ההשערה שלו. בנוסף, ההתאבדות נתפסת כתופעה אישית ולא חברתית. אם הוא יצליח להוכיח שההתאבדות היא תופעה חברתית הרי שהיא חיונית להישרדות החברה. ההבדל בין הנוצרים הפרוטסטנטים לקתולים הוא הצורך בתיווך בין האדם לאל. הקתולים צריכים באמצעי תיווך שהוא הכנסייה והפרוטסטנטים לא זקוקים לתיווך. היהודים חיים בעיירות, הכפר היהודי קטן יותר בגודלו מהכפים של הקתולים. העיירה הקטנה מספקת לכידות חברתית גבוהה מאוד מאחר שהם כל הזמן ביחד. בסוף ימה"ב היהודים נתפסו כחולי נפש, היה נפוץ אצלם הדיבוק. השערת הפסיכולוגים היא שצריך להיות מספר רב של מתאבדים בקרב היהודים, אך דורקהיים מצא שדווקא שם יש פחות מתאבדים. פסיכולוגיה וביולוגיה: מתאבדים הם אנשים שבהכרח סבלו מפגם פסיכולוגי או אנושי. דורקהיים: קיימים מנגנונים חברתיים שמווסתים מימוש התאבדות אצל בעלי נטייה אובדנית. מתאבדים לפי דורקהיים: כל מעשה או מחדל שנעשה בישירין או בעקיפין ביודעו שמעשה זה יוביל למותו. הגדרה זו בעייתית מכיוון שהיא כוללת גם התאבדות וגם הקרבה עצמית. כאשר הלכידות החברתית גבוהה – שיעורי ההתאבדות נמוכים. כאשר הלכידות החברתית נמוכה – שיעורי ההתאבדות גבוהים. ברמה האישית ישנו אלמנט האחריות. לאנשים נשואים יש יותר מחוייבות ואחריות לדאוג לילדיהם. הרמה הקהילתית תלויה בקשרים חברתיים. ככל שאנשים יחיו קרוב יותר זה לזה היחסים ביניהם יהיו יותר חזקים והלכידות החברתית תהיה גבוהה. ברמה החברתית ישנה מטרה. אם יש לקבוצה מטרה משותפת הלכידות תהיה גבוהה ולכן יתאבדו פחות ולהיפך. דורקהיים מגלה שגם כשיש לכידות חברתית גבוהה גם כן יש שיעורי התאבדות גבוהים בגלל הקרבה, ולכן מחלקים את ההתאבדות ל3 סוגים: 1) התאבדות אגואיסטית – אחריות: נובעת מכך שלאדם אין שום תחושת אחריות על אנשים אחרים. 2) התאבדות אנומית – קשרים חברתיים: נובעת בגלל רפיון קשרים חברתיים, האדם מרגיש מנודה מהחברה. 3) התאבדות אלטרואיסטית – מטרה: נובעת דווקא מלכידות חברתית גבוהה מאוד, האדם מוכן לתת את חייו למען מטרה חיצונית לו.