אלכוהוליזם ומשפחה - מה יכול לגרום לנו אלכוהול?? (תקציר)

אלכוהול יכול להשפיע על החיים שלך ועל סביבתך בהרבה מובנים שונים, כדי להכיר את תופעת האלכוהוליזם ולדעת ממה היא יכולה לנבוע. מרבית המשפחות בהן יש אלכוהוליסט, עלולות לסבול בטווח הקצר, ולבטח בשנים הבאות, אף לאחר שבעיית השתייה נפתרה. המשפחה משמשת מסגרת חברתית המורכבת מפרטים התלויים אלה באלה. תפקודה התקין מותנה במילוי המשימות המוטלות על כל חבר בה. נמצא, שכאשר אחד מהמשפחה הוא אלכוהוליסט, בדרך כלל אין התנהגותו, בהתאם למקובל במשפחה ובקבוצה החברתית לה שייכת המשפחה, והוא עלול לגרום להפרעה ולמשבר בתא המשפחתי. ולכן, ישנה כיום נטיה, בעולם ובארץ, לטפל באלכוהוליזם במסגרת משפחתו, ולשתף את בת הזוג ואת הילדים בתהליך החלמתו. במסגרת המשפחתית יכולים בני המשפחה לספק תמיכה לאלכוהוליסט, בתקופה הקשה העוברת עליו ולאפשר לו לחזור בהדרגה לחיי המשפחה כאדם פעיל וכשותף שווה. הטיפול במסגרת המשפחה עשוי לשמש מכשיר יעיל לגילוי בעיות במשפחה, ייתכן שהן גרמו לפניית הפרט אל המשקה האלכוהולי.
יש חוקרים הטוענים, שהאלכוהוליזם אינו הבעיה המרכזית של משפחת האלכוהוליסט, אלא הוא הביטוי לבעיה עמוקה יותר במשפחה. אך, אפילו האלכוהוליזם הוא ביטוי לבעיה אחרת, הרי, שנוצר מעגל-קסמים: בעיה משפחתית כלשהי מובילה לאלכוהוליזם שמוביל כשלעצמו לבעיות נוספות במשפחה שעלולות להביא, בסופו של דבר, להרס היחידה המשפחתית.
טבען של ההשפעות שמשרה האלכוהוליזם על בני התא המשפחתי משתנה ממשפחה למשפחה בהתאם לנסיבות הייחודיות ביחידה המשפחתית. עוצמתן מותנית לא רק בחומרת האלכוהוליזם, אלא גם בסוג הלחצים, שאליהם חשופים בני המשפחה, למשל, דרגת האלימות, ובמאפיינים של בני המשפחה למשל, גיל, מין וצורת התגובות של היחידים החשופים להשפעות.
בעבר התמקד רוב המחקר על השפעת האב-הבעל האלכוהוליסט על משפחתו מאחר שהתופעה היתה נפוצה בעיקר אצל הגברים. כיום נערכים יותר מחקרים על השפעת האם האלכוהוליסטית על המשפחה. אולם, עדיין היקפם מצומצם בהשוואה למחקרים שבדקו את השפעות האב-הבעל האלכוהוליסט.
אשת-האלכוהוליסט -- כיום החוקרים גורסים, שאשת האלכוהוליסט מתנהגת ככל אדם השרוי במצבי-לחץ, בעימות ובבידוד, זאת, בניגוד להשערה המסורתית שהתייחסה אל אשה כמי שהיא בעלת בעיות, שבעטיין היא נישאה לאלכוהוליסט החלש והתלותי. השערה זו הסתמכה על נתונים, שהצביעו על נשים שעוד לפני נישואיהן ידעו על שתייתו המופרזת של הבעל ועל בעיותיו, וחלקן עברו משברים, כאשר חל שיפור במצב הבעל. חוקרים אחרים אינם מסכימים, מאחר שההוכחות לכך קלושות ביותר. אצל נשות אלכוהוליסטים נתגלו דפוסי התמודדות שונים החל בתגובות סבילות וכלה בתגובות פעילות: ממצב של התעמלות, חרדה, חוסר אונים, ורגזנות ועד למצב של שליטה על משימות המשפחה. נמצא, שדפוסי ההתמודדות של הנשים הולמים את אישיותן ומשתנים בהתאם לחומרת האלכוהוליזם ולהשלכותיו על המשפחה. יש הממשיכות בקשרי הנשואין ויש המאיימות בפירוד  או נפרדות מן הבעל לפרק זמן, כדי לדרבנו לקבל טיפול.
איש-האלכוהוליסטית -- בנושא זה מועטים המחקרים ומעטות התוצאות. אצל גברים קיימת נטייה גבוה יותר להפרד מן הנשים האלכוהוליסטיות מאשר אצל הנשים להפרד מן הבעלים האלכוהוליסטים.
קשרים בין בני הזוג -- נמצא, ששבירת הקשרים בין בני הזוג באמצעות פירוד וגירושין נפוצה, וכאשר לא חל פירוד עלולה לשרור מתיחות רבה, ובעקבותיה חוסר תקשורת וחוסר שיתוף פעולה. עלולים להווצר עימותים מילוליים ותלונות הדדיות, ועימותים גופניים המלווים באלימות. בנוסף על כך, ייתכנו רגשות קנאה ועוינות. למשל, כאשר האלכוהוליסט, שהיתה לו בעבר זהות גברית חזקה, נעשה תלוי באשתו הוא מפתח עוינות כלפיה, או כאשר הוא חש שאשתו מייחדת יתר תשומת לב לילדים או לאנשים אחרים, מתפתחים אצלו רגשות קנאה.
# התא המשפחתי יכול להיות מושפע מנוכחות אלכוהוליזם בדרכים הבאות:
1.      יכולים להתחלף במשפחה התפקידים. למשל, את תפקידו המסורתי של האב- הבעל יטלו בני המשפחה האחרים, משום שהאלכוהוליסט ממעט להשתתף במשימות המשפחה.
2.      כל בני המשפחה עלולים להיות שרויים בבושה עמוקה ובבידוד חברתי.
3.      קטטות עלולות להיות חלק מחיי היום יום במשפחה, ובעקבותיהן חוסר ליכוד וחמימות משפחתית.
4.      המשפחה עלולה להיות נתונה בקשיים כספיים (עקב אבדן תעסוקה ובזבוז כספים על משקאות אלכוהוליים על ידי האלכוהוליסט).
5.      המשפחה עלולה לחיות בחוסר ודאות הן לגבי עתידה הכלכלי והן לגבי תגובתו הבלתי יציבה והבלתי צפויה של האלכוהוליסט ביחס לתכנית ולהצעות שונות.
6.      בני המשפחה עלולים להיות שרוים במבוכה בשל יחסם הדו-ערכי אל האלכוהוליסט (האם יש לרחם עליו או להאשים אותו?), והדבר עלול לאיים על יציבות התא המשפחתי.
ילדי האלכוהוליסטים - נמצא, שבדרך כלל, ילדים הגדלים במשפחה בה יש מקרה אלכוהוליזם נפגעים וניזוקים. אם כי, יש המוצאים גם היבט חיובי, כאשר ילד במשפחה כזו עוזר לאם ותומך בה בניסיונה להתמודד עם הקשיים, או נוטל עליו משימות משפחתיות שונות. אלה טוענים, שאחריות הילד גוברת כבר בגיל צעיר והוא מקדים להתבגר מן הבחינה הנפשית.
# ילדי אלכוהוליסטים מסווגים לארבע קבוצות:
1.      הילד "גיבור המשפחה" הוא בדרך-כלל הילד הבכור, הוא לומד לרכוש את תשומת לבם של ההורים על-ידי הישגים גבוהים מאוד. הורים אלכוהוליסטים מוותרים על אחריותם ומעודדים את הילדים לדאוג לעצמם. ילד זה לא רק דואג לעצמו, כי אם גם מקבל עליו את אחריות ההורה, דואג לאחים הקטנים ומשגיח גם על ההורה האלכוהוליסט. הוא גאוות המשפחה, המשתמשת בו כדי "להוכיח" לעצמה ולאחרים, שהיא מתפקדת כיאות. הילד ה"גיבור" הוא הילד ה"טוב", הממקד עליו את תשומת לבם של ההורים. עם זאת הוא מתבגר קודם זמנו וחש עצמו עייף ואומלל.
2.      הילד "השעיר לעזאזל" הוא רגזן, תוקפני, מתמרד ומבקש לרכוש תשומת לב בדרך שלילית. הוא מתקוטט וגורם הפרעות בבית-הספר, מושפע מאוד מן החברים ואף נוטה לעבריינות. קרוב לוודאי, שילד זה הוא היחיד, שהתנהגותו מצביעה בבירור על בעיה. הוא יטה יותר מאחרים לפנות לשתיית אלכוהול, או לשימוש בסמים, בגיל ההתבגרות. בדרך כלל מגלות הרשויות באמצעות ילד זה את בעיית האלכוהוליזם במשפחה. המשפחה תראה בהתנהגות הילד את הבעיה המרכזית ותפתח מיתוס של שתיית הורים כתגובה על התנהגות הילד, או אף תאשים אותו כגורם של שתייתם המופרזת. ילד זה חש כאב וזעם.
3.      הילד "האובד" הוא שקט ומופנם. נסוג אל תוך עצמו, דואג לצרכיו ואינו בא בדרישות למשפחה, כדי להקל עליה, או משום שהוא יודע שלא יזכה בתשומת לב. הוא חולמני (כדי לברוח מבעיות המשפחה) וחש צער ובדידות.
4.      הילד "הקמיע" הוא מתאמץ לרצות את כולם ולעשותם מאושרים. הוא ילדותי, איננו מסוגל לעמוד בלחצים, חסר יכולת ריכוז, בעל הישגים נמוכים בבית-הספר, היפראקטיבי, חש בושה בשל אביו השתיין, מתלוצץ ומתבדח כדי למשוך תשומת לב ומשמש לעתים כ"ליצן הכיתה".
במחקרים נמצא שיעור גבוה יותר של הפרעות נפשיות והתנהגויות בקרב ילדי האלכוהוליסטים בהשוואה לקבוצות ביקורת. אלה עלולות להווצר בשל חוסר ליכוד במשפחה, פירוד במשפחה , חוסר ארגון של המשפחה, העדר חמימות משפחתית, מצב כלכלי קשה, אווירה מתוחה וקטטות. בעקבות מצבים אלה הילדים מוזנחים, אין התעניינות בצרכיהם ובמעשיהם, התקשרות לקויה, קשריהם הרגשיים נפגמים, ויש חסר בתמיכה ובהערכה.
הדימוי העצמי הוא התמונה שיש לאדם על עצמו. תמונה זו מעוצבת בילדות ומושפעת מקשרי הגומלין שיש לילד עם הסובבים אותו. נטען, שלאופי הקשר שבין הילד ובין הוריו יש השפעה מכרעת על היוצרות הדימוי העצמי. הערך שהוא מייחס לעצמו מתגבש דרך תגובותיהם למעשיו. הורים המגלים חיבה לילד, מתעניינים במעשיו ותומכים בו באוירה משפחתית של עזרה הדדית ויחסים טובים, מהווים אצל הילד גורם ראשון במעלה בטיפוח הערכה עצמית חיובית וגבוהה. העדר גמול חיובי, חוסר עידוד ואהבה ואי-הכרה בהישגים מצד ההורים, וכן הרגשת בושה והשתייכות למעמד חברתי שאין החברה מקנה לו ערך גבוה, עלולים לגרום אצל הילד לתחושה של ערך עצמי נמוך. צעיר בעל הערכה עצמית נמוכה נמנע מלהתמודד עם משימות הדורשות מאמץ, יוזמה והעזה. הוא תלותי, בלתי-עצמאי, בלתי יציב וחסר ביטחון. ההערכה העצמית הנמוכה עלולה להווצר אצל ילדי האלכוהוליסטים שחיים במשפחות שבהן מצב בלתי-תקין. הם אף עלולים למצוא ניחומים במשקה האלכוהולי ולהשתמש בו כאמצעי להתמודד עם בעיותיהם וכחיקוי לאב אלכוהוליסט. ואכן, באופן כוללני, נמצאה מקריות גבוהה יותר של בעיות הנובעות משתייה מופרזת ושל אלכוהוליזם בקרב ילדי אלכוהוליסטים בהשוואה לקבוצות ביקורת. הילדים מגלים הפרעות נפשיות והתנהגויות נוספות, למשל: רגזנות, עצבנות, קשיים ביצירת קשרי ידידות ובשמירתם המובילים לבדידות, בריחה מן הבית, חוסר הסתגלות למסגרות חינוכיות שונות - בעיות בבית הספר, העדרות תכופה ממנו, פיגור בלימודים, והתנהגות אנטי-חברתית (עבריינות).
האלימות כלפי הילדים במשפחות של אלכוהוליסטים ממלאת תפקיד מרכזי בגרימת ההשפעות המזיקות וכאשר קיימות פגיעות גופניות הנזקים חמורים יותר. ממחקרים שבדקו את הקשר בין אלכוהוליזם במשפחה לבין פגיעה בילדים מתברר, שנוכחות אלכוהוליזם קשורה קשר חיובי עם פגיעות גופניות בילדים ועם אלימות