בריחת המוחות מישראל

מחקר זה אומד את שיעורי הירידה מהארץ בשנים 1995 ועד 2002, ע"פ השכלה, תעסוקה, הכנסה, מצב משפחתי וותק בארץ.  המחקר מבוסס על מפקד האוכלוסין של 1995 בצירוף אינדיקציה לגבי סטאטוס ירידה בשנת 2002.  ע"פ הנתונים, בקרב האוכלוסייה המשכילה – בעלי תואר בוגר ומעלה, הנטייה לרדת מהארץ גבוהה מזו של בעלי השכלה נמוכה. מעל 2.6% מכלל היהודים הנשואים המשכילים בקבוצת הגיל 25 עד 40 בשנת 1995 מוגדרים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כיורדים בשנת 2002, זאת לעומת כ-1.1% בלבד בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה. התופעה בולטת במיוחד בקרב העולים החדשים. בקבוצת הנשואים בגיל 25 עד 40 כ-4.65% מהמשכילים ובקירוב 2% מבעלי ההשכלה הנמוכה ירדו מהארץ באותה התקופה. ממצאי המאמר עקביים עם הטענה שלמדיניות הכלכלית/חברתית בישראל מחיר כבד של אובדן מיטב בניה ובנותיה.
מחקר זה בוחן את דפוסי הירידה מישראל. בפרט, המחקר מאפיין את היורדים בשנים 1995 ועד 2002, ע"פ השכלה, תעסוקה, הכנסה, מצב משפחתי וותק בארץ.  המחקר מבוסס על מפקד האוכלוסין של 1995 בצירוף אינדיקציה לגבי סטאטוס ירידה בשנת 2002.  ע"פ הנתונים, בקרב האוכלוסייה המשכילה – בעלי תואר בוגר ומעלה, הנטייה לרדת מהארץ גבוהה משמעותית מזו של בעלי השכלה נמוכה.
משרד הקליטה פרסם בנובמבר 2003, הערכה על פיה כ-750 אלף ישראלים חיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב ובקנדה - כ-12.5% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. מחקר זה מראה שהבעיה של ירידה מהארץ חמורה הרבה יותר מכפי שעולה מנתונים שפורסמו עד כה והתמקדו בהיקפי הירידה, יעדי הירידה והמניעים לה. הממצאים המוצגים במאמר זה מראים שהיורדים אינם מהווים חתך מייצג של האוכלוסייה. מדובר בקבוצה שבה המשקל היחסי של צעירים משכילים גבוה משמעותית מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה.
יתרה מזו, ע"פ פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש ספטמבר 2005, חלה עלייה משמעותית במספר העוזבים בהשוואה ל-3 השנים האחרונות. על פי הערכות עדכניות, יגיע מספר היורדים מהארץ בשנת 2005 למעל 25 אלף. בהשוואה, בשלושת השנים 2004-2002 ירדו מהארץ כ-19 אלף ישראלים בשנה.
הממצאים המוצגים במחקר זה חמורים במיוחד בקרב עולי חבר העמים. רבים מהצעירים המשכילים מקבוצה זו היגרו מישראל לארצות המערב, ולמרבה הפלא, כיום ישנה תופעה די רחבה של הגירה חזרה לרוסיה. רוסיה, שהינה מדינה ענייה מאוד בהשוואה לישראל, מאפשרת לאזרחיה המשכילים או בעלי היוזמה, שמוכנים לעבוד קשה, ליהנות מרמת חיים גבוהה מזו המתאפשרת ע"י מדינת ישראל. שוק העבודה ברוסיה גמיש, הסקטור הציבורי קטן, וכלכלת השוק מאפשרת תחרות על צעירים משכילים ומוכשרים, שנהנים כתוצאה  משכר גבוה, ומשלמים מס הכנסה בשיעור נמוך מאוד מהכנסתם  - כ-13% בלבד!
ההגירה הבינלאומית של עובדים משכילים – "בריחת המוחות" (brain drain) –  עוררה עניין רב בשנים האחרונות בספרות הכלכלית המקצועית ובעיתונות הפופולארית. הביקוש המתעצם לעובדים מיומנים הביא לפתיחות רבה יותר במדיניות ההגירה של רבות מהמדינות המפותחות, כאשר מדובר בעובדים דרושים, בעיקר משכילים.  מחקרים רבים אכן מוצאים עליה ניכרת בהיקף ההגירה של משכילים במהלך שנות ה-90. ההתפתחויות בענפי הטכנולוגיה, בשילוב עם ירידה בשיעורי הילודה, עוררו דאגה בארצות כמו קנדה, בריטניה וגרמניה, אשר התאימו את מדיניות ההגירה שלהן במטרה לעודד קליטת עובדים משכילים. גרמניה לדוגמה, שמסורתית הציעה מעט מאוד הזדמנויות להגירה פרמננטית, הרחיבה את הפתח למהגרים משכילים במקצועות נדרשים, כגון מומחי מחשוב.
ההגירה של משכילים מישראל מהווה חלק מתופעה עולמית וככל הנראה צפויה לגדול בהיקפה בעתיד.  מהפיכת המידע מאפשרת  חיפוש עבודה ודיור בחו"ל ביתר קלות, ואף מוזילה את עלות השהות בחו"ל תוך שמירה על קשר שוטף עם קרובים וחברים בארץ המוצא. כתוצאה, הגירה של בעלי השכלה גבוהה באירופה עלתה באופן משמעותי בהיקפה ב-15 השנים האחרונות סך מלאי המהגרים בארצות ה-OECD, בו חברות רובן המכריע של המדינות המפותחות, גדל ב-64% בעשור שבין 1990 לשנת 2000. הגידול היה בהיקף נרחב יותר עבור מהגרים מארצות פחות מפותחות – במיוחד ממדינות אמריקה הלטינית והקריביים 93%, ומאפריקה 113%.