המניפסט הקומוניסטי

עפ"י מארכס ואנגלס, ההיסטוריה האנושית מורכבת ממלחמת מעמדות. מלחמה של מדכאים (מעמד גבוה; ברונים, פיאודלים, פריצים) ומדוכאים (המעמד הנמוך; פלבאים, צמיתים, שוליות). מלחמות אלה, שהיו לעיתים נסתרות ולעיתים גלויות, גרמו לשינויי צורה חברתיים, או גרמו למעמדות הנלחמים לדעוך.
מארכס ואנגלס תובעים את המושג "בורגנות", אשר מורה על מעמד הקפיטליסטים המודרניים. זהו המעמד ה"מדכא" בחברה החדשה, משום שהוא זה ששולט על אמצעי היצור החברתיים ומנצל עבודתם של שכירים.
מושג מרכזי נוסף במניפסט, הוא מעמד ה"פרולטריון", מעמד הפועלים השכירים, אשר מהיותם חסרים אמצעי יצור משלהם, נאלצים למכור את כוח עבודתם.
המניפסט מסביר באופן נרחב על התהוות שני המעמדות (הבורגנות והפרולטריון), ונותן סקירה נחרבת להתהוות זו. לפי מארכס ואנגלס,תקופת המהפכה התעשייתית שהולידה את הייצור ההמוני, את התפתחות אמצעי התעבורה, מפעלים גדולים, מסחר בין-יבשתי ולבסוף התרחבות הביקוש וההיצע, גרמו להיווצרות שני המעמדות המרכזיים. הבורגנים, לטענת מארכס ואנגלס, היו אותם בעלי אמצעים עשירים, אותו מעמד הקפיטליסטים, שקדם למהפכה התעשייתית, והיה בכוחו להשתלט על אמצעי הייצור החדשניים. מעמד זה הוא מעמד מצומצם יחסית של אנשים.
הפרולטריון, הוא מעמד גדל ומתרחב. מלבד מעמדות הפועלים הנמוכים שהיו לפני תקופת התיעוש, (אותם חסרי האמצעים, שנאלצו להפוך לפועלים שכירים, על-מנת לקיים את עצמם), מתווספים למעמד זה גם בעלי העסקים הזעירים, שלא יכולים לעמוד בתחרות מול ענקי הייצור הבורגנים.
מארכס ואנגלס טוענים כי התיעוש הוביל לשבירת המוסד הפטריארכי שייסודו בציות עיוור למלך כאב המשפחה, ובעצם הפך את הכול לעניין של היצע וביקוש, כשמעמד הכסף, הרכוש ואמצעי הייצור, עולה לדרגת-על. "כל הקדוש נעשה חולין". דבר שבעצם גורם לשולטים על אמצעים אלה, להפוך לצמרת השלטונית. לפי מארכס ואנגלס, "ממשל המדינה המודרני אינו אלא ועד פועל המנהל את העניינים המשותפים לכלל המעמד הבורגני".
מארכס מתאר את מעמד הבורגנים כמעמד חזק וסוחף שנולד מתוך הריסת הסדר הישן וצורות הייצור הישנות, לתוך התפתחות וצמיחה מתמדת, שמלווה בתהליכי הריסה ובנייה מחדש מתמשכים. "סחורותיה (של הבורגנות) הם הארטילריה הכבדה בה תקרקר כל חומות סין" – גם מדינות סגורות כגון סין נאלצות ליפול לידי הבורגנות ולהיפתח למסחר הכלל עולמי.
הבורגנות גרמה למרכוז של אמצעי הייצור וריכוז הקניין בידי מעטים.
מארכס ואנגלס טוענים כי אותו מעמד הבורגנים, הוא זה שיוצר ונותן כוח להיווצרות המעמד הפרולטארי. על רקע הצמיחה הבורגנית ובעזרת התפתחות כלי התחבורה, יכולים הפועלים ליצור התאחדות ולגרום למרד במעמד הבורגנים ולהשתלטות הפרולטריון על אמצעי הייצור. המרד, לפי מארכס ואנגלס, כבר מתחיל להתהוות: הריסת מכונות הייצור ע"י הלודיטים היא אחת מהדוגמאות. לפי מארכס, השתלטות זו היא מהלך בלתי-נמנע. מארכס מצביע על התאגדות פוליטית של פועלים באנגליה, שמובילים לחקיקת חוק 10 השעות, לפיו זוהי כמות השעות המקסימאלית שיכולים לעבוד הפועלים במפעלי הכותנה בלונדון של שנת 1847.
לסיכום, מארכס ואנגלס מציעים תיאוריה, על-פיה כל ההיסטוריה האנושית מושתתת על מלחמות בין מעמדות חלשים וחזקים, כאשר תקופתם היא תקופה של היווצרות מעמדות חדשים (בורגנים ופרולטרים) ודעיכת מעמדות וסדרים ישנים (הפיאודליזם, למשל). מארכס ואנגלס נותנים הסבר לתנועות חברתיות אלה, בעזרת מספר גורמים, שהעיקרי מביניהם הוא ההתפתחות התעשייתית.
המעמד החזק, הבורגנים, הם אלה שמחזיקים באמצעי הייצור השונים בחברה, ולכן הם אלה ששולטים. הפרולטריון, שהוא המעמד ה"חלש", אך הגדול, לפי מארכס ואנגלס מתחיל להתאחד ועליו ליצור חזית משותפת מול מעמד הבורגנים ולהשתלט על אותם אמצעי הייצור ולהפוך למעמד השליט.