גורמים בהנעת מתנדבים מחומר רב בנושא, וניסיון בשטח, עולה שכדי להפעיל מתנדבים לאורך זמן, בנשירה נמוכה
ובתפוקות טובות, יש לתת את הדעת על מספר גורמים המהווים תנאים למוטיבציה של המתנדב:
שייכות מובן מאליו שתחושת
השייכות לארגון היא גורם מרכזי במוטיבציה של מתנדבים, השייכות תלויה בהיכרות וקשר חברתי עם שאר חברי
הארגון (לרבות מענה על צרכים רגשיים שאינם בתחום העשייה של הארגון), בתחושת הזדהות עם ערכי הארגון, בגאווה על השייכות לארגון (כאן נכנסת סוגיה של תדמית הארגון- דוברות היא צורך בהנעת מתנדבים!) אצל מתנדבים רבים, השייכות אינה 'מחזיקה מים' לאורך זמן ללא מעורבות כפי שתוגדר להלן.
מעורבות
מתנדבים, ובפרט מתנדבים בעלי הערכה עצמית גבוהה, זקוקים לחוויה של מעורבות בארגון בכדי לשמר מוטיבציה לאורך זמן. מעורבות מתבטאת בידע על קבלת החלטות ותהליכים בכל הרמות = שקיפות, אפשרות להביע דעה בפני כל הרמות בארגון = שיתוף, ויכולת להחליט ולהשפיע בפועל על קבלת ההחלטות = מנגנונים מבוזרים לקבלת החלטות.
הערכה מתנדבים זקוקים להערכה שמתבטאת במשוב 'חם' (המכיל מרכיבים רגשיים), בהבניית זהות סמי-מקצועית או 'תפקידית' (Role) בארגון (כגון: 'חברת צוות ההיגוי', 'חבר הסגל'), ובהכרה על פועלם שתבוא מכל רמות הארגון.
צמיחה אישית תחושה של צמיחה אישית היא התגמול המצוין בהתמדה ובאופן מובהק על ידי מתנדבים וותיקים שנשאלים אחרי תקופת התנדבות של שנה ויותר. נראה שתחושה כזו תלויה בגורמים הבאים: הגדרה ברורה של תפקיד ויעדים להצלחה, הכשרה מתאימה, ליווי לאורך זמן הכולל ייעוץ, שיתוף בקשיים ומתן כלים, והתמודדות המתנדב עם משימות החדשות לו באיכותן או היקפן. סעיף זה תלוי פחות באחרים, ולמצער בארגונים רבים הוא מופיע סביב אמירות 'עשיתי מה שעשיתי למרות ההנהלה/הארגון/המטה'
תנאים פיזיים ברור שתנאים פיזיים מינימאליים הם חיוניים לשימור מוטיבציה, הניסיון והמחקר מעלים נקודה מעניינת, לפיה התחושה שיש מענה לצרכים כאלה חשובה בהרבה מהמימוש של המענה- לדוגמה, בקרב מתנדבי רווחה בירושלים נבדק הצורך בהחזרי נסיעות כאשר הסתבר שהאפשרות להחזר נסיעות הייתה בעלת השפעה משמעותית על המוטיבציה גם בעבור מתנדבים (רובם) שלא מימשו אותה. נראה שבעניין זה עומד העיקרון 'להיות נדיב בדברים הקטנים'. מתנדבים רבים רואים מטלות ארגוניות ואף ניהוליות כמו ידוע, זימון ולוחות זמנים כחלק מסעיף זה.