הערכת אנשים - האופן בו אדם תופס זולתו ועומד על מאפייניו ותכונותיו - חשופה להטיות רבות. הידועות שבהטיות אלה הן "אפקט ההילה"
(Halo Effect), תפיסה סטריאוטיפית, השפעת רושם ראשון/אחרון (Primacy/Recency Effect), הנטיה למרכז (Central Tendency Effect) ו"אפקט החנינה" (Leniency Effect). המאמץ המחקרי הרב, שהושקע באיפיון הטיות אלו ובניסיון לצמצמן, כוון רובו ככולו לטיפול במאפיינים הפסיכומטריים של סולמות ההערכה ולגיבוש תהליכי הכשרה למעריכים. עבודה זו עוסקת בתהליך, באמצעותו מגבש המעריך את הערכתו ובוחנת את מאפייני התהליך אשר מביאים להטיות בהערכה. ניתוח תהליך ההערכה מתבסס על תורת האפיסטמולוגיה הנאיבית (Kruglanski, 1989). ההערכה כמו כל ידע אחר, מאופיינת על ידי שני מרכיבים: תוכן ההערכה ומידת הביטחון בה. המעריך מגבש את הערכתו באמצעות תהליך דדוקטיבי של יצירת השערות אלטרנטיביות ובחינתם מול מידע קודם, שמידת הביטחון שלו בו היא גבוהה. לכאורה יכול תהליך יצירת ההשערות להיות אין - סופי, אולם, למעשה, בשלב כלשהו "מוקפא" התהליך ומגובשת ההערכה. "הקפאת" התהליך מושפעת על ידי הצרכים האפיסטיים שיש למעריך. תורת האפיסטמולוגיה הנאיבית מזהה שלושה צרכים אפיסטמיים עיקריים: הצורך בסגירות כלשהי, הצורך בהמנעות מסגירות כלשהי והצורך בסגירות (או בהמנעות מסגירות) ספציפית. את ההטיות בהערכה ניתן לחלק למספר קבוצות, בהתאם למאפיינים
הסטטיסטיים שלהן:
- פיזור נמוך של הערכות בתוך מוערך מעבר לתכונות המוערכות (הטיות כמו אפקט ההילה, תפיסה סטריאוטיפית, השפעת רושם ראשון/אחרון)
- פיזור נמוך של הערכות מעבר למוערכים (אפקט הנטיה למרכז)
- ממוצע גבוה (או נמוך) של ההערכות מעבר למוערכים (אפקט החנינה).
ממצאי הניסויים הכלולים בעבודה זו מראים כי כל אחת מקבוצות ההטיות הנ"ל מושפעת בעיקרה מאחד הצרכים האפיסטמיים: הצורך בסגירות כלשהי מביא לצמצום בפיזור ההערכות בתוך מוערך, כלומר מגדיל את אפקט ההילה; הצורך בהמנעות מסגירות כלשהי מביא לפיזור נמוך בהערכות מעבר למוערכים (- הגברת הנטיה למרכז) ואילו הצורך בסגירות ספציפית משפיע על אפקט החנינה.
בנוסף לסוגי ההטיות הנ"ל נבדקה גם השפעת הצרכים האפיסטמיים על העקביות בהערכה מעבר לזמנים.
נמצא כי הצורך בסגירות כלשהי מגביר סוג זה של מהימנות בהערכה. גם מידת הביטחון בהערכה נמצאה מושפעת מהצרכים האפיסטמיים, כאשר בעלי הצורך בסגירות כלשהי דווחו על ביטחון רב יותר בהערכותיהם ואילו אצל בעלי צורך גבוה בהמנעות מסגירות כלשהי הייתה מידת הביטחון בהערכות נמוכה יחסית.
הניסויים, כולם, נערכו "בתנאי שדה", כחלק מתהליך הערכה קיים - מה שמגביר את תקפותם החיצונית של הממצאים. העבודה דנה במשמעות ההבחנה בין "טעויות" ו"הטיות" ובמשמעות במושג "עקביות בהערכה" - מנקודת ההשקפה של תורת האפיסטמולוגיה הנאיבית. כמו כן נדונים ישומים אפשריים של ממצאי הניסויים על מחקר עתידי של הטיות הערכה, על עיצוב תהליכי ההערכה ועל איפיונם של "מעריכים טובים".