מבחנים אובייקטיביים: פריט מבחן נחשב אובייקטיבי אם
דרך מתן הציון קבועה מראש לפי מפתח מצורף , כך שאין לאדם הבודק השפעה עליו, בקבוצת מבחנים אלו נכללות שאלות רב ברירה, שאלות נכון – לא נכון, ושאלות הצמדה, בנוסף יש הרואים בשאלות השלמת מלים כפריטי מבחן אובייקטיביים.
המבחנים האובייקטיביים:
מאפשרים מדגם רחב ומייצג של הנושאים שנלמדו.
ניצן לבדוק אותם בקלות, וברמה גבוהה של מהימנות ע"י בודקים שונים ואף ע"י מכונה.
לא מתחשבים בגורמים כגון: כושר הבעת התלמיד, גישתו האישית לנושא או כתב ידו.
קיימת אפשרות של ניחוש התשובה.
מאפשרים עיבודים סטטיסטיים של התוצאות.
מבחנים סובייקטיביים:
פריט מבחן נחשב סובייקטיבי כאשר הנבחן נדרש לספק בעצמו את התשובה, כמו בשאלות פתוחות, ולכן ההערכה במקרה זה תלויה בשיפוטו של הבוחן, והיא במידה רבה סובייקטיבית, ניתן בכל זאת להשיג פרטי מבחן שמידת תלות ההערכה בבוחן תהיה יחסית קטנה למשל ע"י ניסוח מדויק של השאלה והגדרה מדויקת של הנדרש בתשובה אך אי אפשר להגיע בדרכים אלו למידה של אובייקטיביות כזו של המבחנים שבהם התלמיד בוחר בתשובה הנכונה מבין מגוון אפשרויות.
המבחנים הסובייקטיביים:
נותנים לתלמיד לנסח במלים שלו את התשובה ולא רק לזהותה, וכמוכן לארגן את תשובתו תוך גילוי מקוריות ויצירתיות.
נותנת לתלמיד לתת תשובה בכל דרגות השלמות והדיוק.
אין אפשרות לנחש תשובה.
ההכנה של המבחן יותר קלה ומהירה יחסית.
מהימנות (Reliability): מהימנות הבחינה משמעותה עד כמה התוצאות שהתקבלו יציבות, אינן מקריות, ובאיזה מידה ניתן לקבלן בבחינות חוזרות או ע"י מתן נוסח שווה ערך לאותו מבחן. מוצעת שיטה פשוטה לבדיקת רמת מהימנות הבחינות שמסתכמת בבדיקת השאלות שמספרן זוגי לחוד ובדיקת השאלות שמספרן אי זוגי, והשוואת הציון המתקבל בכל חלק, ככל שהפער בין תוצאות שני החלקים גדל, מהימנות הבחינה תהיה נמוכה יותר. דרך זו טובה אך איננה מדויקת, והיום בעזרת המחשב שהשימוש בו הולך וגדל ניתן לנתח את הבחינות ולקבל ניתוח סטטיסטי מלא אודות התוצאה, והכול במטרה למנוע קיפוח התלמיד ופגיעה בו עקב מהימנות נמוכה של המבחן.
הערכה חלופית (Alternative assessment): יש המגדירים
הערכה חלופית ככל צורת הערכה שאיננה מבחן סטנדרטי המתייחס לבחינה ישירה של ביצועי התלמיד לגבי מטלות משמעותיות שהנן רלוונטיות מחוץ לכותלי בית הספר.
המונח כולל בתוכו מושגים כגון: הערכת ביצוע, הערכה ישרה הערכה שקולה, הערכה מעוגנת בהוראה מטלות אותנטיות, תיק עבודות ועוד, הערכה זו מכונה The three P’s על פי ראשי התיבות של: ביצוע, פורטפוליו ותוצר (Performance, Portfolio & Product).
חוסר הנחת ממבחנים הסגורים, שנמשכו כבר מסוף שנות השבעים העלה את הצורך בהערכה חלופית, בארצות הברית במיוחד, המבחנים נבנו ע"י גופים חיצוניים מסחריים שמנותקים מההוראה, אך תוצאותיהם היו חשובות מאוד להערכת בית הספר כך שמעמדן נקבע לפי תוצאות אלו, ברקע העובדה הזו עלה הד ציבורי שמותח ביקורת נוקבת על תקפותם של הבחינות, על אי שמירה על טוהר הבחינות ועיוות תוצאותיהן, דבר שהביא יחד עם מחאתם של אנשי המקצוע להעלאת נושא ההערכה החלופית .
הטיה: הטיה בהערכה מתייחסת לכל אותם גורמים המעוותים ומזהמים את תוצאות ההערכה, ניתן לחלק את גורמי ההטיה לשלוש קבוצות:
גורמים הקשורים לכלי הערכה עצמו כגון: פורמט הבחינה, בהירות ההוראות וכדומה.
גורמים הקשורים לפרט, כגון: חרדת מבחן, חכמת היבחנות, מוטיבציה, סגנון קוגניטיבי וכדומה.
גורמים הקשורים לסיטואציית ההערכה כגון תנאים סביבתיים העלולים להפריע לנבחן.
שילוב של הגורמים הנ"ל או כל אחד לחוד עלול להביא לידי פירוש מוטעה של תוצאות ההערכה, יתירה על כך, לפורמטים השונים של ההערכה השלכה משמעותית ביותר על הפירוש של הציונים המופקים מכלי ההערכה, היות והם מעוררים מבנים מוטיבציונים שונים, מידת מאמצים שונה, רמת ציפיות שונות להצלחה והרגשה שונה לגבי יעילות עצמית.
מחוון הערכה: המחוון הוא סדרה של קוים מנחים למתן ציון לצורך הערכה של תלמידים, המחוון כולל קריטריונים שהם התנאים שכל מבצע חייב לעמוד בהם כדי להצליח, המחוון מבוסס על תקנים שנועדו לציין באיזו רמה יש לעמוד בקריטריונים. הוא כולל בדרך כלל מדרג של נקודות, שהתלמיד מקבל לפי איכות הביצוע שלו, נקודות אלו מכונות "נקודות קבע", שכל אחת מהן מתוארת במחוון, כמוכן לעתים מצוינים אינדיקאטורים המהווים ראיות להשגת נקודות הקבע.
המחוון מייחס לכל מאפיין שנכלל בו את המשקל שלו בציון, וזה יכול ללמד על סדר העדיפויות בהערכה.
המחוון נבנה בדרך כלל על ידי המורה והוא משמש אותו בבואו להעריך בעצמו את מבחני התלמידים, אך ניתן גם להשתמש במחוון בהערכה חלופית, ולשתף את התלמידים בפיתוח מחוון דבר שיש בו בכדי לפתח אחריות פנימית אצל התלמיד גם לתהליך הלמידה וגם לתהליך ההערכה.
רפלקציה: היא תהליך של הערכה פנימית שעוזרת ללומד לשפר את ביצועיו, , במלים אחרות ניתן לתאר את הרפלקציה כתהליך חשיבה מכוונת, רצונית, לא מקרית, על פעולות עשייה שבעבר, במגמה לשפר ולקדם אותן. החיבור בין הרפלקציה לנושא ההערכה חשוב מכיוון שעל ידי פיתוח שיח רפלקטיבי עם התלמידים שמעורר את הקול האישי של כל אחד מהם להתפתח ולהישמע, ניתן לדון בנושאים כמו מהות הלמידה, יעדיה, התכנים שהיא עוסקת בהם והתהליכים הדרושים לביצועה, ועל ידי כך אפשר לשתף את התלמידים בבניית מחוון הערכה שיש בו כדי לפתח יכולת של הערכת עמיתים, יכולת חשיבה ביקורתית של התלמיד כלפי עצמו וכלפי אחרים ואחריות פנימית של לומד בעל הכוונה עצמית, בנוסף לכך מעורבות התלמידים בבניית מחוון על ידי שיח רפלקטיבי חשובה לצמצום החרדות של התלמידים ולהקלה על רגשותיהם בכיתה.
תוקף(Validity) : התוקף נחשב לקריטריון החשוב ביותר להערכת כל כלי מדידה או הערכה, במלים פשוטות ניתן לתאר את הבחינה כבעלת תוקף אם היא מייצגת כראוי את מטרות ההוראה ואת הנושאים שנלמדו, על פי הגדרתו של Messick,, תוקף הוא שיפוט הערכתי משולב של הרמה שבה תומכות ראיות אמפיריות ורציונל תיאורטי בהסקת מסקנות נאותות ועשיית פעולות מתאימות בהתבסס על ציוני המבחן או על כל כלי הערכה אחר. מודגש כאן כי התוקף של מכשיר הערכה מבוסס על שילוב של כל סוגי הראיות שיש להן השלכות על הפירוש והמשמעות של הציונים.