א. פשע ועבריינות § מכל המחקרים עולה כי רק יהודים מעטים ביצעו פשעים ונתפסו בעקבותיהן
§ העברות החלו כאשר החלו להגביל את היהודים ואת הימצאותם במקומות שונים ולאחר מכן כאשר חויבו להתייצב לגירושים.
§ עברות של אי ציות להוראות אי אפשר להגדיר כעברות פליליות במובן הרחב הרגיל של המילה.
ב. המעמד המשפטי של היהודים § היהודים השתייכו בו זמנית לשתי מערכות משפטיות – למערכת הכללית – שחלה על
יהודי הולנד ועל ההולנדים
הלא יהודיים. מערכת משפטית נוספת – חוקי נירנברג שחלו ב 1942 – אליה השתייכו היהודים בלבד.
§ כלומר היו חוקים שחלו על היהודים והלא
יהודיים כאחד – כמו תשלומים מוניציפאליים ובמקביל הונהגה מערכת משפטית שונה על היהודים בנפרד.
§ בציבור היהודי קמו וויכוחים סביב השאלה האם יהודי הולנד שייכים למערכת החוקתית הכלל ארצית – של כל אזרחי הולנד או שיש להנהיג ליהודי הולנד מערכת חוקתית נפרדת.
§ הוויכוח בשאלה זו מראה בעצם כי היהודים בהולנד לא היו נפרדים לגמרי מן המערכת המשפטית ההולנדית הכללית למרות שמשנת 1943 חלה הידרדרות במצבם המשפטי של יודי הולנד וההפרדה בן יהודי הולנד לבן ההולנדים הלא יהודיים הייתה עובדה.
§ היהודים נשפטו בשתי מערכות בהתאם לסוג "הפשיעה". על פשיעות רגילות היו נשפטים במערכת בתי המשפט ההולנדית. אם היו עברות על
החוקים והצווים המיוחדים שהונהגו כלפי היהודים – אזי הם נשפטו ע"י הגרמנים.
ג. קשרים עם הסביבה §
קשרים ע הסביבה הלא יהודית התקיימו עד לאחרון המגורשים מהולנד.
§ קשרים עם הסביבה לא נאסרו לחלוטין
§ עם זאת החוקים נגד היהודים יצרו מחיצה בלתי נראית בן יהודים לנוכרים
§ נישואי תערובת המשיכו והתקיימו גם לאחר הכיבוש ואף הייתה מגמת עלייה בתחום זה. ב 1941-2 הדבר עורר את חמתם של
הגרמנים והם ביקשו ממשרד המשפטים לדווח למשטרה הנאצית על כל בקשה לנישואי תערובת ובשלב מסוים מנעו את נישואיהם של יהודים עם לא יהודים.
§ יהודים רבים ניצלו את הקשרים עם הלא יהודים כדי להסתתר או כדי למצוא מקום מסתור מחוץ לעיר.
§ בעצם עד לגירוש של אחרון היהודים מהולנד המשיכו היהודים לקיים קשרי גומלין עם הסביבה הלא יהודית.
סיכומים נוספים אודות 07 - בימי שואה ופקודה: חיי היהודים תחת השלטון הנאצי