יחידה 9 - חיי היהודים תחת השלטון הנאצים - שלוש דוגמאות
1 גטואיזציה - עקרון בידוד היהודים והרחקתם
שיטה גרמנית לבידוד היהודים מן הסביבה שבה חיו עד לכיבוש הגרמני.
השיטה בוצעה ברחבי
אירופה בדרכים שונות. ניכרים הבדלים בן מזרח אירופה למערב אירופה.
2 החיים בגטו לוג''
הקהילה השנייה בגודלה במדינה זו ערב השואה.
מתנה 233 אלף יהודים מתוך אוכלוסייה כללית של 672 אלף נפש.
כלומר 35 אחוז.
ב 1940 ביום שבו ננעלו שערי
הגטו נמצאו בו 164 אלף יהודים בלבד.
רבים מן העוזבים היו עשירי העיר ומהעלית התרבותית והחברתית שלה.
א. הגטו הקמתו ומסגרתו המנהלית:
ההחלטה להקמת הגטו התקבלה בסתיו 1939 בחודש דצמבר.
סגירת חזיתות הבתים באמצעות חומות יוקמו ע"י כוח עבודה
יהודי שיוצא מן הגטו.
בגטו עצמו יוקם מיד מינהל יהודי עצמי. מינהל המורכב מזקן הגטו ומוועד קהילה מורחב יותר.
תפקידם של מועצת הזקנים הוא לטפל ב:
1. מחלקת תזונה
2. מחלקת בריאות
3. מחלקת כספים
4. מחלקת ביטחון
5. מחלקת שיכון
6. מחלקה למרשם תושבים
מצרכי המזון וההסקה הדרושים לאוכלוסיית הגטו יסופקו ע"י משרד התזונה של העיר לוז'' למקומות מסוימים בגטו וימסרו לכוח המנהל העצמי היהודי לשם חלוקה.
יש לקבוע עקרון שלפיו יהיה ניתן לשלם עבור מצרכי מזון ודלק רק מסחורות חליפין כמו טקסטיל למשל. בצורה זו יהיה אפשר להוציא מן היהודים את כל הרכוש שהוסתר על ידם.
בעת ובעונה אחת או תכף לאחר
הקמת הגטו יש להכניס לגטו את כל היהודים שאינם כשירים לעבודה - הנמצאים מחוץ לתחומי הגטו.
יש לנקוט אמצעים חריפים ביותר נגד היהודים אשר בזמן הגירוש מדירותיהם מבצעים חבלות בזדון.
הקמת הגטו הוא שלב בייניים.
ההכרעה תתקבל באילו תאריכים יטוהר הגטו ובאילו אמצעים ותהליכים ואיתו העיר לוז''.
המטרה הסופית - ביעור מוחלט של מכת דבר זו. כלומר הגטו הוקם למטרה זמנית ביותר.
הגטו היה צריך הגטו לשמש גם לריכוז כוחות עבודה ולפיקוח על ניצול המשאבים הכלכליים - עצי הסקה מזון וכו'' - ע"י היהודים. הקמת הגטו הייתה גם אמצעי לפינוי מהיר של מקומות מגורים בעיר שיועדו לשיכונם של גרמנים אחרים.
הקמת הגטו סייעה לסחוט כסף ורכוש מידי היהודים.
על הגטו הייתה צריכה להיות ממונה מנהלת
גטו גרמנית שבה נציגים מגופי שלטון גרמניים שונים.
בתחילת פברואר 1940 הוציא מפקד משטרת העיר פקודת עקירה אם כי שבוע וחצי לפני כן כבר הוכנה ההעברה בפועל של יהודים לאזור שיועד לגטו.
ב 1.3.1940 נערך פוגרום ביהודים שנמצאו מחוץ לגבולות הגטו ובעקבותיו נכנסו כל היהודים לרבעים שהוגדרו להם. בחודשים מרץ אפריל גודר הגטו.
הגטו היה הגטו השני בגודלו שהוקם בפולין.
הגטו התקיים במשך ארבע שנים וארבע חודשים זה היה גם הקיום הממושך ביותר של גטו בכל רחבי אירופה.
בסך הכל עברו דרך גטו זה 204.800 איש.
לאחר חיסול הגטו נשארו בו 800 איש.
על הגטו הייתה שמירה קפדנית של אנשי ס"ס שקיבלו פקודה לירות ללא אזהרה בכל יהודי שיימצא חשוד בבריחה או בהעברה או קבלה של סחורות או רכוש כמו כסף.
בתוך הגטו הייתה תחנה של "הקריפו" - המשטרה לענייני פלילים שעיקר פעילותה היה גילויו של רכוש יהודי מוסתר והחרמתו. כמו כן התערב בניהול הגטו גם המדור לענייני יהודים של הגסטאפו בלוז''.
גטו לוז'' היה סגור ומסוגר ואחיזתם של הגרמנים במקום והפיקוח היומיומי היו נרחבים.
ב. מגורים
בחדר אחד היו נמצאים בממוצע 6 עד 8 איש.
גודל חדר ע"פ תיאור אחד היה 4 מטר רוחב ו 6 מטר אורך.
תחילה היה גודלו של הגטו 4.3 קילומטרים.
לאחר שהוקטן היה 3.82 קילומטרים.
1.5 קילומטר משטח זה לא היה בנוי.
מועצת היהודים ניסתה למצוא מקום מגורים לכל היהודים אך התקשתה בכך.
עם כניסתם לגטו שוכנו לעיתים תכופות עשרים
איש בחדר אחד ואלפים לנו במשך זמן קצר תחת כיפת השמיים. חלק מהאנשים שוכן בית מחסה המאסף. בשל הצפיפות פרצה מגיפת הטיפוס הבהרות.
בגטו היו 31.962 דירות. 60 אחוז מהן היו דירות בנות חדר אחד, 3 אחוז בנות שני חדרים והשאר דירות גדולות מאלה.
צפיפות האוכלוסין הייתה אדירה.
סיכומים נוספים אודות 01 - בימי שואה ופקודה: חיי היהודים תחת השלטון הנאצי