קצב עיבוד מידע בתהליכי קריאה כגורם איכות בין ילדים דיסלקטים וילדים היפראקטיביים אימפולסיביים

קצב עיבוד מידע בתהליכי קריאה כגורם איכות בין ילדים דיסלקטים וילדים היפראקטיבים אימפולסיביים
ההבדלים בקצב עיבוד המידע בתהליכי הקריאה בין ילדים בעלי קשיי קריאה לילדים בעלי לקויות למידה: ADD ו-ADDH (מתזה של רות הרפז 1998 אוניברסיטת חיפה ישראל).
קצב עיבוד המידע בקריאה מהווה בד"כ פקטור לגבי קצב יעילות הקריאה. מחקר זה יבחן את הפונקציונליות והתרומה של יעילות קצב עיבוד המידע בתהליך הקריאה בקבוצה של קוראים דיסלקטים בהשוואה לקוראים היפראקטיביים-אימפולסיביים.
הבסיס התיאורטי של עבודה זו מהווה מודל מקביל המחלק את התהליך. מודל זה - מודל PDF- מתאר את תהליכי הקריאה באינטגרציה בין שלושה תהליכים: תהליך פונולוגי, תהליך סמנטי ותהליך ויזואלי-אורטוגרפי.
איכות הקריאה תלויה באיכות ובקצב עיבוד המידע בכל תהליך ובאינטגרציה בין כל התהליכים.
ההנחה הבסיסית של המחקר הנבחנת בעבודה זו היא שקצב עיבוד המידע של קוראים דיסלקטים ימצא איטי ואילו אצל קוראים היפראקטיביים אימפולסיביים קצב עיבוד המידע ימצא מהיר.
לא משנה מה קצב עיבוד המידע יהיה, שתי הקבוצות תהיינה פחות מדוייקות בתהליך הפענוח,בהבנת הנקרא ובתהליכים קוגנטיביים.
במחקר הנוכחי השתתפו 80 ילדים, שחולקו לשתי קבוצות מחקר: 20 ילדים בכל קבוצה.
קבוצה אחת היתה קוראים דיסלקטים וקבוצה שניה קוראים היפראקטיביים אימפולסיביים. שתי קבוצות השליטה האחרות; 20 ילדים בכל אחת, היו קוראים טובים.
שתי הקבוצות, הקוראים הדיסלקטים והקוראים ההיפראקטיביים-אימפולסיביים הותאמו לשתי קבוצות השליטה האחרות. האחת דומה מבחינת הגיל הכרונולוגי והשניה דומה מבחינת גיל הקריאה.
קבוצות אלה יקראו קבוצות השוואה מבחינת גיל וקבוצות השוואה מבחינת גיל הקריאה.
מספר הבנות היה שווה למספר הבנים בכל קבוצה, כדי שהתוצאות יתייחסו לקבוצות הנחקרות.
הילדים בארבעת הקבוצות, המשתתפות במחקר, הושוואו לפרמטרים שלהם מן העבר כמפרמטרים של קוראים אינטילגנטיים הרלוונטיים לתהליך הקריאה: חיזוק תשומת הלב והיכולת המקסימלית של נתינת תשומת לב, יכולת מוטורית ויזואלית, יכולות פונולוגיות ואורתוגרפיות ומשך הזמן המדויק של קצב עיבוד המידע.
לאחר בחינת הפרוצדורות הבסיסיות של עיבוד המידע-פרוצדורה מיוחדת נוצרה כדי להחליט ולקבוע את קצב עיבוד המידע של כל קבוצות המחקר. בפרוצדורה המיוחדת שלוה תנאי קריאה נבחנו: קצב קריאה עצמית, מצב של קצב מהיר ומצב של קצב איטי.
המצבים של קצב מהיר וקצב איטי חושבו לכל קבוצת מחקר בנפרד לפי זמן הקריאה בקצב הקריאה העצמית הראשונית של הנחקר או הנחקרת.
ההשפעה של שינויי הקריאה-הקצב הנבחן לפי ההנחות ששינויים בקריאה-הקצב ישפיע בצורה שונה על תהליך הקריאה של הקוראים הדיסלקטים ושל הקוראים ההיפראקטיביים אימפולסיביים.
הקצב המהיר ישפר את דיוק הקריאה בקבוצת הדיסלקטים והקצב האיטי ישפר את הדיוק בקבוצת ההיפראקטיביים אימפולסיביים כתגובה לפקטורים רלוונטיים בתהליך הקריאה.
ניתוח התוצאות של המחקר מראות שההנחה הראשונה נתמכה; קבוצת הדיסלקטים נמצאו איטיים ופחות מדוייקים בקריאתם ובתהליך הקוגנטיבי בהשוואה לקבוצות השליטה ברוב הפרוצדורות. ההנחה השניה נתמכה חלקית - הקבוצה ההיפראקטיבית אימפולסיבית נמצאה איטית ופחות מדויקת בקצב עיבוד המידע בתהליך הקריאה ובתהליך הקוגנטיבי בהשוואה לקבוצת השליטה ברוב הפרוצדורות.
התוצאות מראות שההנחה השלישית גם נתמכה. נמצא שיש הבדל בקצב עיבוד המידע בין קבוצת הדיסלקטים לבין קבוצת ההיפראקטיביים אימפולסיביים.
קבוצת הדיסלקטים נמצאו מהירים ומדוייקים יותר ברוב תהליכי הקריאה והתהליכים הקוגנטיביים בהשוואה לקבוצת ההיפראקטיביים אימפולסיביים.
התוצאות העיקריות והחשובות היו שקצב עיבוד המידע בתהליכי הקריאה של קבוצת הדיסלקטים בתהליכים פונולוגיים ומילוליים היה איטי בהשוואה לכל קבוצות המחקר.
קצב עיבוד המידע בתהליכי הקריאה של קבוצת היפראקטיביים אימפולסיביים. נמצא איטי והם היו פחות מדוייקים ברוב תהליכי הקריאה והתהליכים הקוגנטיביים בהשוואה לקבוצות השליטה ולקבוצת הדיסלקטים.
ההשואה בין שתי קבוצות המבחן מראה שיש הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. לקבוצת הדיסלקטים היתה מוגבלות ספציפית ביכולת לפענח אוצר מילים וביכולת המילולית ולקבוצת ההיפראקטיביים אימפולסיביים היו כמה מוגבלויות גם בתהליך הקריאה וגם קוגנטיבית.
תוצאות מחקר זה מחזקות את הטענה של סטינוביץ (1988) שהמוגבלות של קבוצת הדיסלקטים היא ספציפית פונולוגית. התוצאות של תהליכי הקריאה והתהליכים הקוגנטיביים מחזקות את הטענה של פודור (1984) שלקבוצת ההיפראקטיביים אימפולסיביים יש כמה מוגבלויות קוגנטיביות
מחקר זה גםחושף את היתרון האורתוגרפי של קבוצת הדיסלקטים.
יתרון זה חשוב כיוון שיש להם מוגבלות פונולוגית והם היו שונים מקבוצת השליטה בגיל שלהם מבחינת אוצר המילים.
אוצר מילים, ידוע בספרות, כקדם-הכרחי לקריאה ומנבא את יכולת הקריאה (ורנון 1970). מצד שני, סיגל (1984) טוען שבגלל העובדה שלקוראים דיסלקטים יש קשיי קריאה, אוצר המילים שלהם יהיה דל.
למרות שהתוצאות בעניין אוצר המילים היו דלות לא מצאתי הוכחה של הקבלה סטטיסטית בין פרמטרים לקריאה לאוצר המילים.
התוצאות מראות שהטענה של סיגל הוכחה במחקר זה.
ההנחה, שהגברת קצב הקריאה של קבוצת הדיסלקטים תשפר את דיוק ההבנה, אכן חוזקה.
ההנחה שהאטת קצב הקריאה בקבוצת ההיפראקטיביים אימפולסיביים תשפר את דיוק ההבנה..  .