אימון אישי coaching

אימון אישי, קאוצ''ינג זו שיטה של אחד על אחד, יש מאמן שנותן לך כלים, להצלחה לתנופה, וזה משהו מיוחד שמוכיח את עצמו בכל צעד ושעל
ככה אני עשיתי , קאוצ''ינג לעבודה, בפגישות עם המאמנת האישית שלי הגעתי למסקנה שיש לי בעיה בהסתכלות על עצמי ועל העבודה, פשוט בעיה, אני נמצאת במקום מדומיין, כלומר היכן שהחלטתי להיות ולא במקום שבו אני אכן קיימת, אני רואה את הדברים שקורים איתי מנקודת המבט של מה שאני רוצה שיקרה לי ולא מנקודת מבט של המציאות, אתן לכם דוגמא למשל, החלטתי שאני רוצה להרויח מליון דולר, אני מוכנה לעבוד בשביל זה אבל בתכלס אני אמא לילדים איך בדיוק אני אעבוד כל כך הרבה שעות<   וגם תוך כדי זה אני אהיה אמא טובה לילדי? ברור שזה לא אפשרי. ורק על ידי קאוצ''ינג קלטתי שאין פרופורציה בין המציאות לבין הפנטזיות, הקטע שהייתי בטוחה עד אז שאני הבנאדם הכי מציאותי עלי אדמות, הכי קורא תמונה, הכי חכם, אני גם יודעת מאיפה זה בא לי כרגיל מאשימים את ההורים וזהו זה. האבא שלי אשם בזה, גם אמא שלי, אבל הוא אשם יותר, הוא החליט שאני אהיה פרופסור, ושכנע אותי שאכן אני פרופסור, אני כמו פתית האמנתי לו וחייתי באשליות שכן , מסתובבת לה פה פרופסור, בפוטנציה, בדימוס או כל תואר אחר, הקטע המבהיל והמבעית בכל הדבר הזה, שאני הייתי במרחק נגיעה מהאמת, אבל בתוך בועת סבון,וזה שאין קשר בין המציאות לדמיון די מפחיד אותי כי זה משליך על תחומים נוספים. ושוב, נשארו לי עוד שמונים מילים לערך, אני חייבת למלאות את הדף, כדי שהתקציר יתקבל לרשימת התקצירים, אז תדעו לכם שזה סתם תחביב חמוד, ונחמד, לכתוב תקצירים ולראות כמה אנשים פוקדים את התקציר שלי. אז מה אתם אומרים שייך? או לא? האם הגעתי כבר לשלוש מאות המילים הרצויות? עשיתי ספירת מילים ונראה שלא אז אני כותבת עוד שורה ובזה אני נפרדת מכם לשלום ומבקשת שתגיבו ותכתבו על הכתיבה שלי מה דעתכם על איכות התקציר, מסוקרנת מאד מאד.