חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>חג המולד סיכום

חג המולד

סיכום מאמר   מאת:Daniel Levy     מחבר : דניאל לוי
ª
 
חג המולד ) באנגלית: Christmas "המיסה לכבוד המשיח", בגרמנית : Weihnachten, בצרפתית: Noël, בספרדית: Navidad "לידה", בערבית: عيد الميلاد עיד אל-מילאד) הוא חג המקובל כמעט בכל העדות הנוצריות. החג נחוג ב-25 בדצמבר ברוב העדות הנוצריות, אולם חלק מהכנסיות המזרחיות מציינות את התאריך לפי הלוח היוליאני, כך שבפועל הן חוגגות את החג ב-7 בינואר. בנצרות של ימינו מקובל לראות בתאריך זה את יום לידתו של ישו, אם כי אין לכך ביסוס היסטורי. על פי הברית החדשה נולד ישו למריה הבתולה בבית לחם במקום בו מצויה כיום כנסיית המולד. הנוצרים מאמינים כי לידתו של ישו מהווה הגשמה של נבואות התנ"ך על בואו של משיח מבית דוד אשר יגאל את העולם מחטאיו, ויגשר על הפער שבין האל ובין בני האדם. אין הסכמה בקרב העדות השונות ובקרב היסטוריונים על הכרונולוגיה המדויקת של לידת ישו. בארצות שבהן התרבות העיקרית הינה נוצרית-מערבית, חג המולד הפך לחג החשוב ביותר בשנה, ונחוג הן כחג דתי והן כמועד חילוני המסמל את אחדות המשפחה. בארצות שבהן מקובלת המסורת הנוצרית-המזרחית, זהו החג השני בחשיבותו אחרי חג פסחא. בחג מעניקים בני משפחה וחברים מתנות זה לזה. מסורת נפוצה מספרת כי סנטה קלאוס שמהווה דמות אגדית המתוארת כאדם עליז ושמן בעל זקן לבן, או דמויות מקבילות בתרבויות שונות, מעניק אף הוא מתנות לילדים הטובים. על אף ההשפעה הרבה של המסורת הנהוגה בארצות הברית ובבריטניה באשר לחג ולמנהגיו המופצת באמצעות הקולנוע והטלוויזיה, עדיין ניכרת חשיבות רבה למנהגים מקומיים. ההיסטוריונים אינם בטוחים מתי החלו הנוצרים לציין את לידת ישו. מלומדים אחדים מייחסים את ציון החג ב-25 בספטמבר למאה הרביעית לספירה ולרצונו של הקיסר קונסטנטינוס אשר הוטבל לנצרות על ערש דווי ליצור חג שיאחד מסורות נוצריות ופגאניות. מקורות רומאים מדברים על ציון החג בשנת 350, ומקור מקונסטנטינופול משנת 379 מספר כי גריגוריוס נזיאנזוס, הוא גריגוריוס הקדוש, הבישוף של קונסטנטינופול, ציין את החג בשנה זו. נראה כי בתקופה קדומה יותר המועד העיקרי בלוח הנוצרי היה "חג ההתגלות" בו ציינו הנוצרים את המועד בו התגלה ישו התינוק לחכמי הקדם. בכנסייה הארמנית עדיין חוגגים את החג הזה בתחילת ינואר במקום חג המולד. בכנסייה הקתולית "חג ההתגלות" עדיין מצוין כמועד חשוב, אך משני לחג המולד עצמו. הרומאים הקדמונים ציינו את חג ה"סטורנליה" לכבודו של האל סטורן אל החקלאות בהילולה בת שבעה ימים שהחלה ב-17 בדצמבר. ההילולה הסתיימה במועד ההיפוך החורפי היא הנקודה במסלול כדור הארץ שבה, בחצי הכדור הצפוני, היום הינו הקצר ביותר והלילה הינו הארוך ביותר. על פי הלוח היוליאני המקורי (לפני שהצטברו בו שיבושים) חל המועד ב-25 בדצמבר, בעוד שעל פי הלוח הגרגוריאני הנהוג כיום, חל המועד ב-21 בדצמבר. בחג הסטורנליה החליפו הרומאים מתנות, וכן נהוג היה כי אחד העבדים ישמש כ"אדון הבית" בעוד שה"אדונים" נהגו כעבדים. מועד קרוב נוסף שצויין על ידי הרומאים הקדמונים היה חג ה"קלנדס" שצויין ב-1 בינואר. במאה הרביעית לספירה פעל גורם נוסף. בתקופת הקיסר אורליאנוס, בשנת 270 לספירה הפכה דת ה"סול אינוויקטוס", הערצת אל השמש כאל הראשי, לדתה הרשמית של האימפריה.
מקורה של הדת בהערצת אל השמש הפרסי מיתרה. הרומאים ציינו את לידתה של השמש במועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר בטקסים השאובים מן הדת המיתראיסטית. בדת זו החזיק קונסטנטינוס בטרם המיר לנצרות, ואף קודמו דיוקלטיאנוס, אשר בנה מחדש וחיזק מוסדות רבים באימפריה השוקעת. המעבר מעבודת האלילים לנצרות, ויצירת הכנסייה הקתולית הושפעו מדת זו. כל הראיות מצביעות על כך שהנצרות אימצה מנהגים וחגים שהיו נהוגים באימפריה בעת שהפכה לדת המדינה. סיפור לידתו של ישו מבוסס בעיקר על הסיפור בברית החדשה המופיע בספר הבשורה על-פי מתי, ובספר הבשורה על-פי לוקס. הגרסאות המופיעות בשני הספרים שונות במקצת זו מזו. על פי לוקס, למדה מרים הבתולה ממלאך, שהיא הרה ללדת, והתעברה מרוח הקודש ללא מגע מיני. זמן מה לאחר מכן היא ובעלה יוסף עזבו את ביתם בנצרת על מנת להגיע לבית משפחתו של יוסף בבית לחם ולהירשם במפקד האוכלוסין עליו הורה הקיסר אוגוסטוס. מכיוון שלא מצאו חדר בפונדק בעיר, נאלצו לישון באורווה. באורווה ילדה מרים את ישו באבוס. לידתו של ישו בבית לחם מוצאו של בית דוד הינה, על פי הנצרות הגשמת נבואת הנביא ישעיה. ספר מתי מתחיל בכך שהוא מפרט את הגנאלוגיה של ישו, ובציון עובדת לידת הבתולין, ולאחר מכן מתייחס לביקור שלושת חכמי הקדם למקום בו שהה ישו לאחר לידתו בבית לחם. הספר אינו עוסק במסע מנצרת לבית לחם. חכמי הקדם הגיעו בתחילה לירושלים וסיפרו למלך הורדוס כי ראו כוכב, המספר על לידתו של מלך גדול. הם הלכו בעקבות הכוכב לבית לחם, והגיעו למקום בו שהו מריה ויוסף. הם העניקו לישו מתנות - זהב, מור ולבונה, והזהירו את הוריו מפני כוונותיו הרצחניות של הורדוס, אשר חשש מתחרות מצידו של התינוק. הם שבו למקומם מבלי שהזהירו את הורדוס, והמשפחה נמלטה למצרים, בעת שהורדוס פתח במסע רצחני להרג כל הילדים בבית לחם מתחת לגיל שנתיים. לאחר מותו של הורדוס שבה המשפחה ממצרים, אך מחשש מבנו של הורדוס, ארכלאוס, שבו לגליל וקבעו מושבם בנצרת. אלמנט נוסף המוזכר בכתבי הקודש ובמסורת הנוצרית היא הכרזתו של מלאך לרועה שהיה בקרבת מקום על לידתו של ישו. כמה ממזמורי החג מתארים רועים ההולכים בעקבות הכוכב אל המקום בו נולד ישו. חכמי הקדם המתוארים אף הם בספר מתי כהולכים בעקבות הכוכב, מוצגים כ"מלכים" או כ"חכמים". על פי המסורת הם הגיעו מחצי האי ערב או מפרס ומשם הביאו את מתנות הזהב, המור והלבונה. כמה אסטרונומים מנסים להסביר את האירוע באירועים קוסמיים שונים, העשויים להביא להופעת כוכב זוהר בשמים, אך אין הסכמה על טיבו המדויק של האירוע הקוסמי שגרם לכך.
פורסם ב-: 24 דצמבר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.