סיכום המאמר : "המאפיינים של
מוסדות כוללניים" ע"מ 230-262 מוסדות כוללניים הם מוסדות אשר יש להם נטיות שתלטניות. אופיים בא לידי ביטוי סמלי במחסומים הפיזיים בדרך המגע החברתי עם העולם החיצון. ניתן לשבץ את המוסדות
הכוללניים של חברתנו בחמש קבוצות : 1. מודות למען אנשים הנחשבים לחסרי ישע אך גם בלתי מזיקים (כמו מעונות לקשישים ויתומים וכו''), 2. מוסדות אשר נועדו לטיפול באנשים המהווים איום שלא במכוון לחברה (כמו מצורעים וכו''),3. מוסד המוקדם כדי להגן על החברה מפני
החוסים בו (בתי סוהר וכו'') 4. מוסדות לטיפול טוב יותר במשימה טכנית (מחנות צבא, פנימיות) המשותף והמיוחד למוסדות הכוללניים הוא שכל אחד מהם מפגין מספר רב של פריטים מתוך משפחת מאפייני התכונות המשותפות לכל המוסדות. וזאת למשל באורח יום על בסיס יומי : שינה , משחק ועבודה: הכול תחת סמכות. בעצם בחיינו ישנן שלושה מעגלי חיים חשובים שהם שינה, משחק ועבודה. עצם העובדה ששלושת דברים נמצאים תחת בקרה ולא בסדר המוכר לחוסים אז הם מנופצים מבחינתם על ידי המוסד הכוללני שזו בעצם המטרה של המוסד הכוללני בשינוי חייהם של החוסים מהקצה אל הקצה. קרע בין
שוכני המוסד לבין
הסגל במוסדות הכוללניים , קיים קרע בסיסי בין שוכני המוסד לבין הסגל. כל קבוצה נוטה לחשוב על בני הקבוצה האחרת במושגים סטריאוטיפיים, צרים ועוינים, כשהסגל רואת את החוסים כאנשים מרים, מסתירי סודו ובלתי מהימנים ואילו שוכני המוסד רואים את חברי הסגל כאנשים שפלים המתנהגים בגבהות לב וביחס משפיל. הסגל נוטה לראות את עצמו עליון וצדקני ושוכני המוסד כנחותים, חלשים , ראויים לעלבון ולהאשמות. המרחק החברתי כפי שניתן לצפות הוא גדול ולעיתים תכופות מוכתב באורח רשמי.. הגבלות מגע אלה מסייעות מן הסתם לקיים את הסטריאוטיפיים המנוגדים זה לזה. בכל מקרה מתפתחים שני עולמות חברתיים ותרבותיים שונים זה מזה, עולמות המתנהלים זה לצידו של זה כשביניהם נקודות מגע רשמיות רך רק מעט מאוד חדירה הדדית.. חוץ מזה שהמוסד ושמו מזוהים גם על ידי הסגל וגם על ידי שוכני המוסד כמשהו השייך לסגל. לכן כאשר מישהו מתייחס להשקפות או אל האינטרסים של המוסד מייד מכוונים את אותם אינטרסים לאנשי הסגל. קרע נוסף הוא מבחינת העבודה, העבודה שניתנת במוסד היא לא אותה עבודה ניתנת בחוץ. נדרשת מהחוסים עבודה משעממת ואיטית מותאמת למערכת של תשלומים פעוטים וטקסיים. לפעמים אנשים הסגל מטילים עונשים על החוסים , עבודה לא מתוגמלת, אלא על ידי איום בעונש חמור המטרה היא בכך לערער את המורל של שוכן המוסד. תהליכי השפלה הטירון כשמגיע למוסד מוסרות
ממנו מיד כל המשענות שהוא היה רגיל להן והעצמיות שלו מושפלת באופן שיטתי, הוא מוצא את עצמו בתהליך של ביזוי, המטרה היא להוביל אותו לקראת שינויים הדרגתיים באמונות שהיו לו בכל הנוגע לעצמו ולאחרים. ראשית הציוד האישי שהוא בעצם הזהות האישית של הטירון נלקחת ממנו, את אותו ציוד האם יכול לקבל בחזרת רק כאשר הוא עוזב את המוסד. המוסד ינפיק לו ציוד חדש שכבר לא שייך לחוסה אל למוסד, המטרה היא לטשטש את אישיותו של החוסה. כשנשללים מהאדם המשפחה , המערכת שהיה רגיל אליה בעצם נשללים ממנו מקורות המזינים דמיונות ששימשו לו בביתו מפלט רגעי מפני לחצים. דברי עלבון מילוליים בצורות שונות הם תופעת קבע והבעת כבוד כלפי אנשי הסגל. המטרה היא לחזות בהשפלתם של החברים למוסד. ניתן לשער שקיימים גם נימוקים רשמיים שונים לפגיעות אלה בפרט ובעצמיותו, הדבר שעומד מאחורי כל זאת זה ההכרח לנהל את הפעילות היומי יומית של מספר גדול של אנשים בתוך מרקב קטן יחסית תוך שימוש מצומצם באמצעים ובמקורות. מאפיינים וסוגים של סמכות במוסדות הכוללניים, ברקע של תהליך החשיפה הסוציולוגי אנחנו מוצאים מערכת סמכויות אופיינית מערכת שיש לה שלושה יסודות מובהקים שכל אחד מהם הוא בסיסי למוסדות כוללניים. 1. הסמכות היא במידה מסוימת מסוג הסמכות ה"מקבילה" כלומר כל אחד הנמנה עם שכבת הסגל יש לו סמכויות מסוימות להטיל מרות על כל אחד משוכני המוסד 2. הסמכות מכוונת לעניינים שבלבוש , התנהגות, מגע חברתי, נימוסים וכו'' 3.התנהגות פסולה לכאורה בתחום חיים אחד עלולה לפגוע במעמדו של הפרט בתחום אחר. מערכת הסמכויות שומטת את הבסיס לשליטה ובקרה שהמבוגרים בכברתנו היו רוצים להיות מסוגלים להפעיל
סיכומים נוספים אודות "המאפיינים של מוסדות כוללניים"