חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>הרצל והציונות: האמת מול המיתוס סיכום

הרצל והציונות: האמת מול המיתוס

סיכום מאמר   מאת:ELLADA     מחבר : ע''פ פרסומים בכלי התקשורת
ª
 
הרצל והציונות: האמת מול המיתוס.
בעקבות פרסום הידיעה, כי עצמותיו של נכדו של בנימין זאב הרצל יועלו לישראל וייטמנו בהר הרצל, נרתמתי לקחת חלק בשבירת המיתוס שעליו שגדלו הדורות האחרונים של היהודים.

כידוע, ממסד הטופונימיקה נוהג להעניק לערים ולרחובות שמות של גיבורי העם, אישים דגולים ונבחרים, שכל העם מעריצם ורוחש להם כבוד והוקרה. האם אכן נמנה איש זה – בנימין זאב הרצל – לחבורת המצוינים והגדולים, שראויים להנצחת שמם? האם יש הצדקה להעברת קברם של צאצאיו לארץ הקודש, כאשר הרצל עצמו התבייש ביהדותו והשתדל להצניע אותה. ואת בנו סרב למול...

מה שלא יהיה, רעיונו על הקמת מדינה עבור יהודים אכן היה מהפכני וראוי לשבח. ללא שום ספק. אך מה הייתה מטרתו האמיתית של חוזה המדינה?

רבים מקוראי המשפטים הללו יתקוממו כנגד מחברם, והדבר טבעי וצפוי: אין לצפות מדורות שלמים, שגדלו וחונכו על מיתוס, לקבל דברי-כפירה שכאלה. אך כל אחד, שיתאזר בסבלנות, וסובלנות, וינסה להסיט במקצת את המסך, שמסתיר את האמת אודות מייסד הציונות , וקובע יסודות למדינת היהודים, יבין שבעצם, במשך עשרות שנים גדל על שקר.
כמובן, אין זו תגליתי, והאמת אודות איש זה פורסמה מזה שנים רבות. אלא שלאחרונה חשיפת האמת בנושא צברה תאוצה. את כבוד החלוצים בתחום זה חולקים בניהם גדולי כלי התקשורת, ואני רק מנסה לתמצת את אשר נתגלה בפניי מפרסומים שהגיעו לידי. הדברים שפורסמו הדהימו אותי ושינו לחלוטין את השקפת עולמי. הכוונה, כמובן, רק לחלקה של השקפת העולם, שבה "מאוכסן" אצלי כל הידע הקודם אודות "גיבור" העם היהודי, ועל הציונות. עם גילוי זה קיבלתי הארה אמיתית והבנתי פתאום, מהיכן נובעת השנאה של החברה הישראלית, הציונית בייסודה, כלפי היהדות, וכלפי היהודים הדתיים.
בנימין זאב הרצל, (תיאודור הרצל) עיתונאי אוסטרי, היה למנהיגה של התנועה הציונית. יהודי מלידה, ונאמן מסור של התרבות הגרמנית האירופאית, כותב ביומנו כך: "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים, לפחות באוסטריה, בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי לפנות למנהיגי הכנסייה הקתולית בוינה ולארגן לראיון עם האפיפיור, כדי שאוכל לומר לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מבטיח לחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי וגאה לנצרות.". להלן מתאר הרצל את חזונו לטקס המרת הדת: "לאור היום , ביום ראשון, בלויי צלצולי הפעמונים בכנסיית סנט סטפאן , בוינה."(יומן א', עמוד 14)

בנימין זאב הרצל נולד ב – 1860, בבודפשט. הרצל חונך ברוח המודרנית, ששררה אז באוסטריה, לשם הוא עבר. הוא היה קיצוני בהתבוללותו. למשל, את בנו, הנס, הוא סירב למול, למרות שכמעט כל היהודים בתקופה ההיא ביצעו בילדיהם את ברית המילה, בגלוי או בסתר. הרצל השתדל להצניע את יהדותו ככל האפשר, והעריץ את התרבות הנוצרית, ובז ליהודים, שומרי המסורת. במאמרו ב"דויצ'ה צייטום" הוא כותב: "היהודים העשירים שולטים בעולם, בידם גורלן של הממשלות והמדינות. הם מגרים ממשלות זו בזו, ובפקודתם ממשלות עושות שלום. מתי שיהודים עשירים מנגנים, העמים האחרים מרקדים. ובין כך הם מתעשרים... "רעיון מצויין עולה בלבי: למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי..."
את המדינה היהודית האוטופית הוא חלם לבנות מהבאה לפלסטין יהודים תרבותיים ונאורים, כדוגמתו. את הרעיון של הרצל על המדינה היהודית אינו התבסס על רצון השבת היהודים לארצם ההיסטורית, לארץ שהובטחה לעם היהודי לפי התורה. ידוע לכולם, שאחד המקומות, שהציע הרצל, היה אוגנדה, או דרום אפריקה, למשל. את המדינה היהודית, אין זה משנה היכן תהיה, הוא רצה לבנות רק מסיבה אחת: הוא הבין, שלא ניתן להפוך את כל היהודים לנוצרים, ותהליך ההתבוללות עשוי להימשך עוד מאות שנים, לכן עדיף לבנות מדינה יהודית, אירופאית תרבותית, שהיהדות בה תיעלם באופן טבעי בבוא היום. הוא חלם על מדינה לפי המודל החדש, שמשליך מעליו כל סממן יהודי: "כמובן שעליו לזכור להשיל מעליו כמה תכונות יהודיות שליליות, כמו שפת האידיש, קיום מצוות ומנהגים ובעיקר את טפלות היהודית."

ד'ר אמנון רז קורקוצקין: "הוא חלם על מדינה אירופית. הוא רצה שפה תהיה מדינה, שתאחד את כל יהודי אירופה, שכל אחד מהיהודים, יוצאי ארצות אירופה, יביא הנה את תרבות הארץ ממנה בה, את האופרה האיטלקית, את האופרטה האוסטרית, את המוזיקה ההונגרית וכו'. ושכל הערבים בפלסטין יגידו תודה שבאתם. תודה שבאתם, ושהבאתם לנו לכאן את הפאר של המערב." הרצל היה אחוז רצון לבנות את היהודי החדש: יהודי חילוני.
כך כתב הסופר חיים חזז, במאמרו " מהוגי הדעות של ההנהגה הציונית. מוסף "הארץ" 1943: "אין הציונות והיהדות דבר אחד, אלא שני דברים השונים זה מזה. בודאי שני דברים הסותרים זה את זה. כשאדם אינו יכול להיות יהודי, הוא נהציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות, ממקום שתש כוחו של העם... דבר אחד ברור: הציונות לא המשך, לא רפואה למכה, היא עקירה והריסה. אדרבא. היא מסיחה את דעתו מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד רצונו ורוחו, חותרת תחתיו ועוקרת אותו, ופורשת ממנו לדרך אחרת, למטרה רחוקה ומסוימת, היא וקומץ אנשים בראשה, גרעין של עם אחד: בבקשה לשים לב: לא חדש ולא מחודש אלא אחר. מי שאינו סבור כך או שהוא טועה, או שהוא מרמה על עצמו."

ד'ר תום שגב, הסטוריון ועיתונאי: "התנועה הציונית, היא תנועה חילונית. היא נתנה הגדרה חילונית לזהותו של היהודי . היהודי הוא עם, כמו כל עם באירופה. הציונות נובעת מתוך תנועה יהודית באירופה. אין מקום לחרדים בתוכה. היא הייתה המתחרה של הדת. היא נתנה הגדרה חדשה ליהדות. היא הראשונה שהביעה רעיון, שיכול להיות יהודי, שלא מאמין באלוהים. צריך היה לשכנע את היהודים להאמין בציונות, והיריב הגדול של הציונות, היו היהודים הדתיים." הרצל לקח על עצמו החלטה, שעם שלם יחיה אורח חיים שונה, חדש, אותו אורח החיים, שהרצל עצמו ניהל. (ניתן לצפות בסרט "הרצל וציונות", וסרט "הרסת לי את החיים", בהפקת ארגון "שופר", ארגון להפצת היהדות. http://www.shofar.net/site/ProductList_index.asp?Category=3

ובכן, מה ניתן להסיק מכל העובדות הללו? מה שבאמת הניע את הרצל , זה לא יותר מרעיון גאוותני ונועז, שהוא יכול להפוך לגיבור, שבזכותו תקום מדינה. מדינה עבור עמו. העם היהודי, שהוא, תיאודור הרצל עצמו, בז, ורצה לבטל ולשנות את מהותו ואת אופיו.

פורסם ב-: 04 דצמבר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.