חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>פערים סוציו אקונומיים בין מזרחים ואשכנזים סיכום

פערים סוציו אקונומיים בין מזרחים ואשכנזים

סיכום מאמר   מאת:therebetzin     מחבר : כהן ינון
ª
 
השתלבותם הכלכלית, החברתית והתרבותית של העולים האשכנזיים היתה מושלמת, בתוך עשר עד חמש עשרה שנים מיום הגיעם ארצה הו השכלתם, שכרם ומעמדם המקצועי דומים לאלה של הישראלים הוותיקים, ילידי הארץ או העולים האשכנזים שהגיעו ארצה לפני 1948. לא כן באשר לעולים המזרחיים, שלא הצליחו להדביק את הפערים הסוציו אקונומיים בינם לבין הוותיקים. בניגוד לחברות הגירה אחרות שרוב קבוצות המהגרים הלבנות הגיעו בהן להשגים שווים לאלה של האוכלוסיה המקומית בתוך זמן קצר יחסית, לא הצליחו העולים המזרחיים, הן אלה שהגיעו בעלייה ההמונית של 48-51 והן אלה שהגיעו בשנות החמישים והשישים, להגיע לרמות ההשכלה והשכר של האוכלוסייה הוותיקה ושל האשכנזים. קיומם של פערים סוציו אקונומיים בקרב בני הדור הראשון לא נתפס כבעייתי מבחינה תיאורטית, אולי משום שהיה ניתן להסביר אותם כנובעים מאופי המדינות מהן הגיעו המזרחים: מדינות מסורתיות, שרמת ההתפתחות הכלכלית בהן נמוכה מזו הקיימת בישראל או במדינות אירופה וארה"ב, מהן הגיעו האשכנזים. שעתוקם של פערים אלה בקרב בני הדור השני קשה יותר להסבר. אלה גדלו והתבגרו בכור ההיתוך הישראלי, למדו במערכת החינוך הישראלית, ולפי הניסיון של בני הדור השני במדינות הגירה אחרות היו אמורים לסגור לגמרי, או לפחות לצמצם בצורה משמעותית, את הפערים הסוציו אקונומיים בינם לבין האשכנזים. המחקר האמפירי הקיים שהסתמך ברובו על נתונים משנות השמונים המוקדמות הגיע לארבע מסקנות באשר לפערי ההשכלה ושכר בקרב בני הדור השני. ראשית, הפערים בקרב בני הדור השני אינם קטנים מהפערים בדור הראשון. שנית, הפערים בקרב בני הדור השני לא קטנו בשנות השמונים לעומת שנות השבעים. שלישית, פער ההשכלה הוא הגורם המרכזי לפערי השכר בין מזרחים לאשכנזים ולבסוף, הפערים העדתיים בקרב הנשים קטנים מאשר בקרב הגברים. מגמות אלה בהתפתחות פערי ההכנסה הינם תוצאה של שני תהליכים: האחד דמוגרפי והאחר כלכלי חברתי, שהשפיעו על החברה הישראלית.השינוי הדמוגרפי המשמעותי הוא עלייה בגיל של בני הדור השני. שתי הקבוצות (אשכנזים ומזרחיים) התבגרו ופער הגילים בינהם הצטמצם. שינויים אלה השפיעו על השכר באופן מנוגד. מצד אחד, תרם הצמצום בפער הגילים בין הקבוצות להקטנת הפער בזכות המתאם החיובי החזק הקיים בין גיל להכנסה. ברם, קיימת אינטראקציה בין גיל והשכלה. השיעור בו גדלה ההכנסה עם הגיל גדול יותר ככל שההשכלה גבוהה יותר. לפיכך, התבגרותן של שתי הקבוצות יצרה עלייה תלולה יותר בהכנסתם של האשכנזים (בעלי השכלה גבוהה יחסית) מאשר על המזרחים (בעלי השכלה נמוכה יחסית). העובדה שפערי ההכנסה גדלו מלמדת שצמצום הפערים הקטן בגיל ובהשכלה בין הקבוצות לא היה בו כדי למנוע את הרחבת פערי ההכנסה שנגרמו בגין גידול חד יותר בהכנסת המשכילים, שרובם אשכנזים. תהליך נוסף שגרם לפערי ההכנסה להתרחב הוא הגידול באי השוויון בשכר ובהכנסה. חשוב להדגיש שהקשר בין אי השוויון בשכר לבין פערי שכר בין מזרחים לאשכנזים הוא מבני. כאשר אי השוויון הכללי בשכר גדל, משמע שהכנסת העשירונים העליונים עולה יחסית להכנסת העשירונים התחתונים. מכוון שבעשירונים העליונים יש ייצוג יתר לאשכנזים, גידול באי השוויון מוביל בהכרח לגידול בפער ההכנסה בין מזרחים לאשכנזים כאשר שיעורי המוביליות הכלכלית של שתי הקבוצות נשארים קבועים. ממצאי המחקר באשר להשכלה ולהכנסה ממוצעת ברורים: פערי ההשכלה בין מזרחים לאשכנזים בני הדור השני בישראל גדולים עדיין, אך הם לא התרחבו במשך עשרים השנים האחרונות ואפילו הצטמצמו במידת מה. ההתרחבות של פערי ההכנסות, למרות סגירת פערי הגיל והצמצום בפערי ההשכלה בין מזרחים לאשכנזים, נובעת בחלקה מתהליך דמוגרפי בסיסי: התבגרות.
בשנות התשעים הגיע הדור השני לגיל ממוצע מבוגר יחסית, שפערי ההשכלה מביאים בו לידי פערי שכר גבוהים יותר מאשר ב75, כאשר הגיל הממוצע של בני הדור השני היה נמוך יותר. הניתוחים הרב משתניים מלמדים שהשכלה, בעיקר אקדמית, היתה ונשארה הגורם המרכזי לפערי השכר בין מזרחים ואשכנזים. בשנת 95'' אף גדלה חשיבותה של ההשכלה, והיא היתה אחראית ישירות על כשליש מהפער בממוצעי ההכנסות של שתי הקבוצות. להשכלה אקדמית יש גם השפעות בלתי ישירות על שכר, בעיקר בכך שהיא מאפשרת תעסוקה במשלחי יד ששכר גבוה בצידן. כשליש נוסף מפער ההכנסה בשנים השונות מקורו בהתפלגות מקצועית שונה של מזרחים ואשכנזים. לאשכנזים יש ייצוג גבוה במיוחד בקבוצת משלחי היד האקדמיים והניהוליים, הם חלה העלייה התלולה ביותר בשכר הממוצע בשנים האחרונות. השליש האחרון מפער השכר בין הקבוצות נותר "בלתי מוסבר" ע"י המשתנים שנכללו במודל. מכוון שכך, אין אפשרות לשלול את האפשרות שגם אפליה ישירה בשוק העבודה כלפי מזרחים תורמת לפערי השכר בין הקבוצות. לבסוף, התהליך שהשפעתו על התפתחות פערי הר בין אשכנזים למזרחים הוא הגידול החד באי השוויון הכלכלי בישראל מ75''. הגידול באי השוויון, שמקורו בתהליכים כלכליים, מוסדיים, ודמוגרפיים שלא נחקרו עדיין די צורכם, בא לידי ביטוי בקיטוב הולך וגדל בין משכילים למשכילים פחות, בין עובדים במשלחי יד אקדמיים וניהוליים לבין אלה העובדים במשלחי יד אחרים, בין תושבי הדרום לתושבי המרכז, וכמובן, בפער הולך וגדל בין העשירונים העליונים והתחתונים. אף על פי שהדלק המאיץ את אי השוויון בחברה הישראלית אינו עדתי,הגידול בו משפיע באופן מיידי על פערי ההכנסות בין מזרחים ואשכנזים. בין השכירים, הנהנים המרכזיים מהגידול באי השוויון הם אלה השייכים לעשירון העליון ובעיקר שועי המאיון העליון, ובישראל של אמצע שנות התשעים מדובר בראש ובראשונה בגברים אקדמאיים שהם ילידי הארץ ממוצא אשכנזי. זאת ועוד, דומה שהגדול באי השוויון גרם להתרחבות הפער הכלכלי בין קבוצה זו של שכירים לבין קבוצות שכירים משכילות אחרות: נשים,ערבים, עולים וכמובן מזרחים. ממצאים אלה מלמדים שהפער בין הקבוצה הדומיננטית בחברה הישראלית גברים אשכנזים משכילים לבין שלוש הקבוצות האחרות התרחב, בעוד שהפערים בין שלוש הקבוצות האלה מצטמצמים. להשלמת התמונה העגומה, חשוב לחזור ולהדגיש כי מ 75 החלו מתפתחים פערי שכר עדתיים בקרב אקדמאיים, והפערים גדלים בהדרגה. עלייה זו בפער השכר התוך אקדמי התרחשה עוד לפני שבוגרי המכללות האזוריות שרבים מבוגריהן מזרחיים, והערך הכלכלי של התואר שהן מעניקות לא עמד עדיין במבחן, הגיעו המוניהם לשוק העבודה. לפיכך קשה להניח שרוב המזרחים בני שנתונים אלה, כולל האקדמאים שבינהם, יצליחו במה שאחיהם המבוגרים יותר נכשלו: לסגור את הפער הכלכלי בינם לבין האשכנזים.
פורסם ב-: 29 נובמבר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    מה הטיעון המרכזי של המאמר צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
X

.