3. ליל הסכינים הארוכות יוני 1934.
ארגון פלוגות הסער ה-S.A
היה ארגון צבאי למחצה שהורכב מחיילים משוחרררים ומובטלים שסייעו להיטלר לבסס את מעמדו והיו כלי להשלטת הטרור בתקופה שקדמה לעליית הנאצים
לשלטון. מס'' החברים בארגון מנה 3 מיליון יותר מאשר בצבא הגרמני. לאחר שעלו הנאצים לשלטון הפך ארגון זה מסוכן עבור היטלר. אנשי
הארגון שהגיעו ברובם משכבות האוכלוסייה החלשות דרשו וקיבלו הבטחה מהיטלר כי ידאג לבטל את חובות האיכרים, ידאג לחלוקת רווחי המפעלים ועוד. אחד הגורמים אשר תמך בהיטלר במיוחד לאחר עלייתו לשלטון היו התעשיינים ואלו חששו מכוחו של ארגון ה-S.A. כמו גם מפקדי הצבא שחששו מכוחו של הארגון ודרשו לחסלו.
ביוני 1934 הורה היטלר לחסל את ארנסט רהאם מנהיג הארגון ועוד 1000 איש מבכירי הארגון. החיסול נעשה ע"י יחידת שירותי הביטחון ה- s.s. הייתה היחידה המוציאה לפועל את הוראות השלטון הנאצי . (ארגון הס.ס. הוקם ב-1925 ובראשו עמד היינריך הימלר שהיה אחראי מאוחר יותר על מחנות הריכוז).
בהוראת היטלר הגסטאפו חיסל כל מנהיגי ה- S.A ("פלוגות הסער") צבא המפלגה הנאצית, שאיפשר להיטלר לעלות לשלטון וליווה אותו בנאמנות מיום הקמת המפלגה הנאצית. הסיבות לחיסולם: ראו עצמם כצבא העתידי של גרמניה, מנהיגיהם תפסו כוח, היטלר העדיף להפטר מהם כדי לזכות בתמיכת התעשיינים, ותמיכת אנשי הצבא הישן (עוד מתקופת הקיסרות).
ה-ס.ס. יחידת שומרי ראשו של היטלר הפכה להיות יחידת המשמר העילית הטהורה ביותר מבחינה גזעית והפכה להיות מכשיר הטרור העיקרי של היטלר בהשלטת הדיקטטורה.
4 "חוק ההאחדה"- בחודש יולי 1934 כשנה וחצי לאחר עלייתו של היטלר לשלטון נפטר הנשיא הזקן והחולה הינדנבורג. עם מותו איחד היטלר את שני התפקידים וקיבל את התואר "פיהרר" (מנהיג) באופן רשמי ומשמעותו הסמלית הייתה איחוד המנהיג, האומה, הלאום וערכיו הנצחיים וכן ראש הרשות המבצעת. מעתה עמד היטלר בראש הצבא הגרמני והחיילים נשבעו לו אמונים באופן אישי.
תהליך השתלטותם של הנאצים על גרמניה נקרא "תהליך ההאחדה" – "תיאום" (נאציפיקציה) שמשמעותה: האחדת גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי, שיעבוד כל הארגונים והחברה הגרמנית לטובת המפלגה הנאצית והמנהיג "הפיהרר", ניטרול וחיסול העצמאות והכוח של כל המוסדות הציבוריים והפוליטיים כמו הרייכסטאג (הפרלמנט הגרמני), הנשיא, מערכת המשפט, הצבא, המפלגות, האיגודים המקצועיים, הכנסייה. כל אלה הופכים להיות כפופים לעוצמתו של היטלר.
תהליך זה מלווה באמצעי תעמולה פרו-נאצית באמצעות העיתונות שהפכה להיות השופר של הנאצים. אין מקום למאמרים אחרים, לספרות אחרת. יש רק ספרות חדשה – נאצית. (ביום אחד מבצע טקסי שריפת ספרים ובעיקר ספרות יהודית וקומוניסטית).
מקיים תהלוכות רחוב המוניות, טקסים ססגוניים, דגל חדש, הימנון חדש, הפגנות, הצבעה במועל יד, מצעדים, תזמורות לכת של שירי עם גרמניים, סרטי תעמולה פרו-נאצים ואנטי-יהודיים, מאסרים המוניים של מתנגדים לשלטון ואנשים המכונים א-סוציאליים כמו פושעים פליליים, סוטים למיניהם וכד''.
הצעדים האלימים ביותר מכוונים כנגד היהודים. איחוד משרת הקאנצלר והנשיא בידי היטלר: עם מות הנשיא הינדנבורג ב-1934 ביטל היטלר את הבחירות למשרת הנשיא, הוא הכריז על עצמו כמנהיג הרייך השלישי וכך ריכז בידיו את סמכויות ראש-הממשלה (קאנצלר), נשיא ומפקד עליון של הצבא. מקדי הצבא וחייליו נשבעו לו אמונים. כך הפך להיות מנהיג יחיד כל יכול "פיהרר". "חוק הפקידות הארית": חוק זה קבע סילוק של פקידים עודפים מהמערכות הציבוריות והממשלתיות. כמובן, הוצאו פקידים לא מתאימים , כגון יהודים. זהו חלק מתהליך ההאחדה של היטלר (הכנסת נאצים לכל העמדות בשלטון). כ-2000 פקידים יהודים פוטרו מעבודתם. חלק מהפקידים היו חיילים ששרתו במלה"ע הראשונה, והם פנו להינדנבורג בטענה שאין זה הוגן לפטרם, כייוון שהם נתנו הכל לגרמניה. הינדנבורג קיבל טענה זו, וביקש מהיטלר לא לפטרם. היטלר לא פיטר אותם, אלא רק בשנת 34, שהינדנבורג נפטר. חוק האזרחות קובע שאזרח הרייך הוא רק מי שיש לו דם גרמני, ולכן יהיו לו זכויות פוליטיות מלאות ותעודת אזרחות של הרייך, כלומר כל מי שהוא לא ארי (כמו היהודים, למשל), נשללת מהם האזרחות הגרמנית והם הופכים להיות נתינים חסרי-זכויות. לחוק הזה הוסיפו את הסעיף "מיהו ארי"; ארי הוא מי שארבעת סביו הם גם כן ארים, כלומר מי שאחד מסביו היה יהודי, לדוגמה – יחשב כיהודי.