הנסיבות שהובילו לעליית המפלגה הנאצית לשלטון חלק ג''

הקדמה
עם מינוי של היטלר לקנצלר גרמניה, הניח הממסד הגרמני שהיטלר יתמתן הואיל ועתה יש לו מה להפסיד, יזנח את רעיונותיו הקיצוניים העלולים לפגוע בהישגיו וביציבות שלטונו. אויביו אף ציפו למפלתו המהירה בגלל עומס האחריות השלטונית ולנוכח הבעיות הכלכליות והחברתיות הקשות, אך הנחות אלו הוכחו כמוטעות מפני שהיטלר מרגע שמונה לקנצלר שינה כליל את חוקי המשחק הפוליטי והחל את צעדיו הראשוניים לבניית המשטר הנאצי טוטליטארי.  היטלר ביסס את גרמניה הם מבחינה מדינית , כלכלית והן בתחום התרבותי.
צעדים ראשונים ינואר 1933-יולי 1934.
1.      בחירות חדשות. מיד עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא יזם את מפלתה של ממשלתו החדשה ע"י פיצוץ המו"מ עם מפלגת המרכז הקתולית  במטרה להודיע על עריכת בחירות חדשות ב-5 למרס אשר באמצעותן יגדיל את הלגיטימציה הציבורית לפעולותיו ויוכל להגשים ללא הפרעה את תוכניתו לשים קץ למשטר הדמוקרטי.
כדי לבסס את שלטונו לפני הבחירות נקט היטלר בארבעה צעדים עיקריים והם:
א.      הפעלת טרור ואלימות- ע"י אנשי הזרוע של המפלגה שהשתוללו ברחובות והפיצו שמועה כי הקומוניסטים עומדים לחולל הפיכה.
ב.       הצתת בניין הרייכסטאג- כשבוע לפני מועד הבחירות הוצת בניין הרייכסטאג באש כפי שהוכח אח"כ הדבר נעשה ע"י הנאצים אך שימש אמתלה לביצוע מאסרים המוניים בעיקר מקרב הקומוניסטים. כל מי שנחשד כמתנגד לנאצים נשלח למחנות ריכוז ל"חינוך מחדש". דכאו היה מחנה הריכוז הראשון בגרמניה .
מחנות הריכוז בגרמניה הוקמו בשנים 1933-1934.  כל מי שנחשד כמתנגד לנאצים נשלח למחנות ריכוז ל"חינוך מחדש". דכאו היה מחנה הריכוז הראשון בגרמניה. בהמשך יהפכו מחנות הריכוז למחנות עבודה והסגר ליהודים.
שריפת הרייכסטאג בפברואר 1933: היטלר מאשים את הקומוניסטים בהצתה וזאת כדי להצדיק מאסרים המוניים של קומוניסטים המהווים יריב פוליטי וסכנה למשטר הנאצי.
בעקבות זאת מוציא צווים וחוקים אנטי-דמוקרטיים שפגעו בזכויות הפרט. החקיקה לוותה בטרור ובאלימות נגד מפלגות, ארגונים ויחידים. ג.        "צווי חירום להגנת העם והמדינה"- במסגרת צווים אלו יכלו הנאצים (א) לבצע סידרה של מעצרים המוניים נגד יריביהם הפוליטיים  בעיקר לאחר שריפת בניין הרייכסטג     (ב)  כמו כן בוטלו כל חירויות הפרט: החופש להביע דעה להתאגד וחופש העיתונות.  ו (ג) הסמכת ממשלת הרייך להעביר לידיה בשעת הצורך את סמכויות השלטון בכל אחת מהמדינות הגרמניות (ד) הוטל איסור על המפלגה הקומוניסטית לפעול, אנשיה הושמו בכלא וחלקם נרצחו (ה) פשעים כגון בגידה במולדת הצתה וחבלה נקבע להם עונש מוות.
ד.       טיהור מנגנון המדינה- פקידים רבים פוטרו ובמקומם הוצבו אנשי המפלגה הנאצית . במיוחד הוקפד על המינויים המשטרתיים. (פיטורי יהודים מהשירות הציבורי).
תוצאת הבחירות- המפלגה הנאצית קיבלה 44% מכלל הקולות. 2. "חוק ההסמכה" – חיסול מדינת החוק ע"י שלטון חד מפלגתי. באמצעות הרוב המוחלט התקבל במרס 1933  ה"חוק לביטול מצוקת העם והמדינה" שכונה חוק ההסמכה.  חוק זה הסמיך את היטלר לחוקק חוקים ללא השתתפות הרייכסטאג (לרבות חוקים הסותרים את חוקת הרפובליקה). כך היטלר היה יכול לבסס את שלטונו הטוטליטארי על גרמניה כולה.
שיאו של חוק ההסכמה היה במתן ביסוס חוקי למדינה החד מפלגתית ביולי 1933 (7 חודשים אחרי עלייתו לשלטון) בחוק "נגד יסוד מפלגות". חוק זה הותיר רק למפלגה הנאצית לפעול במדינה וכל מי שינסה לארגן מפלגה פוליטית אחרת ייענש.
שיאו של תהליך זה היה במשאל עם שנערך ב-1933 בו 92% מהעם אמרו כן להיטלר.
חוק זה העניק לשלטון הנאצי ולהיטלר זכות לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג במשך 4 שנים. חוק זה שלל את סמכויות הפרלמנט וכוח הנשיא, כל סמכויות החקיקה מרוכזות בידי היטלר.  בכך הוא מבטל את "חוקת ויימאר" -  הדמוקרטית.


סיכומים נוספים אודות הנסיבות שהובילו לעליית המפלגה הנאצית לשלטון חלק ג''