רמות של מנהיגות, תורת השלבים

קיימות ארבע אסטרטגיות מנהיגות עיקריות: מנהיגות המרה או סחר חליפין – מעין הסכם במצב בו אין לשני הצדדים מטרות משותפות: צד אחד מספק רצונות וצרכים תמורת שיתוף הפעולה והציות של הצד האחר. מנהיגות בונה – הדגש הוא על יצירת התנאים המתאימים שיאפשרו למורים לחוות סיפוק בעבודתם ולממש את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם. מנהיגות מקשרת – הגדרה משותפת של טיב היחסים מתוך התפיסה שמדובר בקהילת עמיתים בעלת מטרות משותפות. הדגש הוא על מחויבות מורים זה לזה. מנהיגות מלכדת – דגש על תחושת המחויבות להגשמת מטרות משותפות מתוך שותפות רעיונית וערכית. כינון סמכות מוסרית שתאפשר לאנשים לפעול באופן אוטונומי. האסטרטגיות הן בעצם שלבי התפתחות: שלב התחלתי – צעדים ראשונים בעבודה – מנהיגות המרה – תמריץ לפעולה שלב של חוסר בטחון, אי וודאות – צעדים מהוססים – מנהיגות בונה – תמיכה שלב השינוי – פריצת הדרך – מנהיגות מקשרת – השראה הטמעת ערכי המערכת – בדרך לאוטונומיה – מנהיגות מלכדת – שותפות רעיונית וערכית מנהיגות המסתפקת במיומנות ומנהיגות החותרת למצוינות שלוש גישות בסיסיות שונות למנהיגות: מנהיגות מסורתית – מבנה היררכי, כללים מחייבים, תקנון נוקשה, אמצעי שליטה בירוקרטים כדי להשיג היענות לדרישות. התייחסות לאנשים כאל נחותים בדרגה, כפופים לסמכות ניהולית וחייבים למלא אחר הוראותיה. הגישה האנושית – דגש על יחסי אנוש, סביבת עבודה חמה, ישום אמצעים פסיכולוגיים כדי להניע למעורבות בעבודה. מאפשר לאנשים לחוות סיפוק ולממש פוטנציאל אישי. מנהיגות מקשרת – דגש על אידיאלים וערכים משותפים כדי לעורר באנשים זיקה ומחויבות לעבודה. התייחסות לאנשים כאל אוהדים שותפים למאמץ. מנהיגות מסורתית - לסמכות הבירוקרטית יש תפקיד גם בבתי ספר מתקדמים אך יש לשים לב למינון. שימוש מוגזם פוגע במטרות כיוון שהמורים הופכים לטכנוקרטיים "מנוטרלים מכישוריהם". רוב המנהלים מאמינים כי למורים ולהם יש אינטרסים משותפים, נותנים בהם אמון , לא חושבים כי הם בעלי מומחיות רבה יותר משל המורים. הם כן מתייחסים למורים כנחותים בדרגה, כפופים לסמכות ומאמינים כי סמכות חיצונית היא האפקטיבית ביותר. מנהלים הפועלים ע"פ הגישה האנושית – סמכות אישית - עוסקים בזיהוי צרכים פסיכולוגיים של המורים על מנת לספק אותם וכך לעורר את המוטיבציה שלהם. כל זמן שהמע'' מתגמלת את המורים הם מגלים מעורבות אבל המעורבות נחלשת כאשר אין תגמול ולכן קשה להבטיח תפקוד תקין לאורך זמן. מנהיגות מקשרת מבוססת על סמכות מוסרית. ככול שהסמכות המוסרית מרכזית יותר במנהיגות הבית ספרית כך הופך בית הספר מארגון סתמי של פרטים בודדים לקהילה ערכית מלוכדת. מופיעה בספר טבלת סיכום של הסמכויות השונות – מי שמעוניינת... רמות של מנהיגות ג''. מקגרגור ברנס – תיאוריה חדשה בנושא המנהיגות: הבחנה בין מנהיגות מתגמלת ומנהיגות מעצבת. מנהיגות מתגמלת: דגש על מניעים וצרכים בסיסיים שרובם חיצוניים. מבוססת על יחסי קח – תן. מנהיג ומונהגים מספקים צרכים ומעניקים שירותים אחד לשני על מנת להשיג כל אחד את מטרותיו הנפרדות. כיווו שהמטרות לא משותפות צריך להגיע להסכם כשבמהלך המשא ומתן משתמש המנהיג במנהיגות המרה או סחר חליפין. מנהיגות מעצבת: פונה אל הרבדים העמוקים יותר בנפש האדם. דגש על צרכים ומניעים ערכיים מוסריים. באה לידי ביטוי בשתי רמות: צורך פסיכולוגי באוטונומיה, מימוש עצמי והערכה והשנייה – שאלות ערכיות, מוסריות של יושר, צדק חובה ומחויבות. מאחדת מנהיג ומונהגים סביב השגת מטרות נעלות משותפות. בהתחלה המנהיגות המעצבת נראית כמנהיגות בונה – יצירת תנאים שידרבנו מונהגים לממש פוטנציאל אישי ומקצועי, הנעה לרמות גבוהות של מחויבות ותפקוד. בסוף תהפוך המנהיגות המעצבת למנהיגות מוסרית – מדרבנת מנהיג ומונהגים לאמץ דפוסי התנהגות מוסריים ולחתור יחד להגשמת ערכים מוסריים – אופי של מנהיגות מקשרת. המנהיג שואף ליצור אמונה משותפת שתאחד את כל המערכת. מנהיגות כזאת פונה לצרכים נפשיים עמוקים ביותר. ארבע סוגי המנהיגות הן רמות שונות של מנהיגות כשכל אחת רלוונטית בשלב אחר שלך התהליך. בשביל למסד את המאמץ לשפר את המע'' הבית ספרית ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהעשייה היומיומית בבית הספר צריך מנהיגות ברמה גבוהה עוד יותר: מנהיגות ערכית, מאחדת ומלכדת – מאפשרת ניצול מיטבי של משאבי האנוש במערכת לשם מימוש יוזמות וקידום פרויקטים חדשים. המנהל חותר ליצור זיקה לערכים שבמרכז העשייה החינוכית. הערכים מהווים קוים מנחים לפעולה ועל ידי כך מאפשרים פעולה אוטונומית. המנהיג ברמה זאת הוא מעין "מנהיג רוחני" – סמכות רוחנית שמגינה על ערכי המערכת. סיטואציות שונות יכולות לגרום למנהל לבחור ברמות מנהיגות שונות. אסטרטגיית ההמרה יעילה להשגת מיומנויות משהושגה רמה בסיסית של מיומנות יש צורךטגיות מנהיגות ברמה גבוהה יותר – מנהיגות בונה ומנהיגות מקשרת. ושוב - מופיעה בספר טבלת סיכום של הסמכויות השונות – מי שמעוניינת... מנהיגות כריזמטית בפעולה כיום מתייחסים למושג כריזמה לא כאל תכונה אלוהית מולדת אלא כאל יכולת להשפיע על אחרים ולהניע אותם לפעולה. מתבססת ההשקפה שמנהיגות כריזמטית לא עומדת בפני עצמה כלומר, לא ניתנת להפרדה מקהל המונהגים. הדעה הרווחת היא שכריזמה היא תולדה של האופן שבו תופסים המונהגים את תכונות המנהיג ואת התנהגותו. תפיסה זאת מושפעת מהנסיבות בהן מיושמת המנהיגות ומצורכי המונהגים כיחידים וכקבוצה. המימד ההתנהגותי של הכריזמה תיאוריה הרואה מנהיגים הנחשבים כריזמטיים כבעלי התכונות הבאות: דוגלים בחזון ששונה מהמצב הקיים אך לא קיצוני מידי. נכונים לקחת סיכונים אישיים ולהקריב למען החזון. פועלים בדרכים לא קונבנציונאליות להגשמת החזון. מגלים חוש עיתוי בחתירה למימוש חזונם: קשובים למונהגים ומתחשבים בהם. מנתבים תחושות אי שביעות רצון מהמצב לטובתם. מסוגלים להדביק אחרים בתחושת הביטחון העצמי ובאמונה בצדקת דרכם. בוטחים בכוחם להשפיע על אחרים, מראים שיש בידם פתרונות שיסייעו לאחרים. מנהיגים כריזמטיים חולקים כולם תכונה משותפת: היכולת להיענות לצרכים של המונהגים – מסיעים לאחרים להגיע לסיפוק צרכים ברמות גבוהות, למצוא משמעות בעבודה ולחוש שיש בעשייה שלהם ערך. מנהיגות מקשרת ומנהיגות מלכדת – סוד כוחן וקסמן "תיאורית השעון השוויצרי" - בתי הספר מאורגנים ומתפקדים כמנגנון מכני של שעון שחלקיו השונים מורכבים בסדר קבוע וידוע מראש ופועלים בתיאום ובדיוק באופן צפוי מראש. תפקיד המנהיג ע"פ תיאוריה זאת: השגת שליטה במנגנון המפעיל את המערכת בראשה הוא עומד והסדרת פעולתה. יש לכונן מערכות ניהול שיעקבו אחר ביצועי המורים ויבקרו אותם במטרה להבטיח שהמורים ממלאים את תפקידם. מע'' מסוג זה לא עומדות במבחן המציאות לאורך זמן ודורשות מעקב ופיקוח. אם מע'' כזאת מצליחה לתפקד האנשים בה טכנוקרטיים, חסרי השראה – המרב שמנהיגות המרה יכולה להפיק. ע"פ תיאוריה אחרת – בית הספר פועל כמנגנון של שעון שיצא מכלל פעולה, החלקים פועלים בנפרד ללוא כל קשר או תלות. תפקיד המנהיג ע"פ התיאוריה: ניסיון להשיג תיאום ושליטה באמצעות "הדבק התרבותי" שמורכב מערכים, נורמות, אמונות והיעדים אליהם האנשים חותרים. מנהיגות מקשרת ומנהיגות מלכדת יכולות לספק את הדבק התרבותי הנחוץ. תיאוריות שונות בניהול נבדלות בתפיסתן לגבי התבונה האנושית. מנהל צריך לגבש תפיסה של התבונה האנושית ולהתאים לה תיאורית מנהיגות. שלוש תפיסות של התבונה האנושית: בני אדם הם יצורים רציונאליים – חושבים ופועלים בקנה אחד עם המטרות שלהם. יעדיפו דרכי פעולה שהביאו לתגמול בעבר. המנהיג צריך להגדיר בברור התנהגות רצויה ולתגמל עבורה. מתאים לגישה המסורתית ולמנהיגות סחר חליפין. בני אדם מוגבלים ביכולת החשיבה הרציונאלית שלהם – שואפים לנהוג באורח הגיוני למרות שלא רואים את התמונה השלמה. על המנהיג לאפשר למונהגים לקחת חלק פעיל בתהליכי פתרון בעיות וקבלת החלטות. בני אדם פועלים באורח רציונאלי רק כאשר הם פועלים במשותף – אל מול בעיות קשות הם מחפשים לשתף פעולה וכך מגיעים לתוצאות שלא היו מגיעים אליהן בעצמם. מנהיג צריך לפתוח דלת להשתתפות בתהליך השינוי יחד עם עמיתיהם. שתי התפיסות האחרונות: מתאימות לתפיסה של שעון שיצא מכלל פעולה – הגישה האנושית, רמת המנהיגות הבונה והמקשרת. מנהיגות מקשרת ומלכדת – שואפות לעורר מודעות למטרות המערכת וזיקה לרעיונות ולאידיאלים עד לרמת אמונה משותפת שתאחד מנהיג ומונהגים בתחושת חובה ומחויבות – זה סוד הקסם. מנהיגות המושתתת על בסיס רעיוני בשלבים הגבוהים ביותר של המנהיגות מגיעים למצב בו סמכות המנהיג כאיש מינהל מושתתת על תחושת החובה והמחויבות להגשמת ערכים, אידיאליים ויעדים משותפים – בסיס רעיוני אחד שלאורו פועלים.