חינוך חופשי נוסעי
אוטובוס מסויים בחיפה היו שקועים בהתבוננות אל המתרחש בספסל מעניין אחד. ישב שם ילד
כבן שש ואמו. הילד העירני והפעלתן ניסה להתבדר ולהשתעשע גם תוך כדי הנסיעה המשעממת. עיקר בידורו היתה אישה מבוגרת שישבה לפניו. במהלך "שיחתם" זרק לעבר שהיא אישה זקנה, שמנה טיפשה ומכוערת. כשהעיזה האישה
להתעלם ממנו, לא בחל בשום אמצעים, כדי "לחדש את הקשרים" איתה ולהחזיר את תשומת-ליבה אליו. קשה מאוד היה להתעלם מהילד כשהוא מתאמץ בשכנוע מילולי קולני מלווה במגעים פיזיים כמו דחיפת רגליו לספסלה ומשיכה בשערה.
"את לא מתכוונת לרסן קצת את הבן שלך?" שאל אדם אחד את האם השאננה. "לא," השיבה האם ברצינות, "הבן שלי מקבל חינוך חופשי."
הבן המתוק, שעקב בעירנות אחר השיחה הקצרה, קיבל עידוד מה וחידש במרץ את פעילותו, בצעקות והתעסקות עם עוד נוסעים תמימים. בחור צעיר אחד שהיה עד לכל המחזה הזה, קם, ניגש אל הספסל וירק על האם. יריקתו נחתה על פרצופה. עוד לפני שהספיקה האם להגיב, אמר לה: "גם אני קיבלתי חינוך חופשי." אמר וחזר למושבו. חפוית ראש אספה האם את ילדה החופשי והמשוחרר וירדה עימו במהירות מהאוטובוס בתחנה הקרובה.