התחלות הן ניצוץ החיים, רגע נדיר שבו מתחוללים
שינויים. אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחיי עם ישראל הוא רגע הולדתו. חכמת הקבלה
מציגה נקודת מבט חדשה ומנערת את האבק מעל גלגלי ההיסטוריה.
תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחדר קסום שממנו מתנהלת כל המציאות, כאילו שמישהו הסיר וילון עבה וגילה לנו את התמונה השלמה. מה הייתם רואים אז? ברגע אחד היו נפרשים בפניכם חייהם של כל האנשים, הייתם מבינים את הסיבות לכל מה שקרה עד היום ולכל מה שעוד יקרה בעתיד. אז בואו ניכנס לאותו חדר קסום ונצא למסע מופלא בזמן, מסע שמתחיל בבבל העתיקה ומגיע לסיומו בזמננו.
מסע בעקבות צמיחת האגו בבל העתיקה, האלף השלישי לפני הספירה. כל תושבי המקום חיים כמשפחה גדולה ומלוכדת ומדברים בשפה אחת. עד לתקופה זו מסתפקת האנושות במילוי מאווייה ההכרחיים: האנשים חיים בפשטות, מסתפקים בקורת גג לראשם וצורכים מזון בסיסי. איש לא שואף לקידום או לקריירה. גם שיטות המשטר, המִנהל והמסחר המודרניות עדיין לא קיימות, והחיים מתנהלים בצורה טבעית וללא חיכוכים.
פתאום, ללא שום הודעה מוקדמת, מתרחש תהליך מדהים שמשנה לחלוטין את פני האנושות. הוראה שיורדת מ"חדר הפיקוד העליון" מביאה להתפרצות פתאומית של אגו באנשים. לפתע כל אחד מתחיל "לדבר בשפה משלו", כלומר, להיות מרוכז בצרכיו האישיים, ולחשוב רק איך לספק את רצונותיו. בני האדם מתחילים להתרחק, נוצרים עימותים ביניהם והקשרים שהתקיימו עד כה מפנים את מקומם לפילוג שהולך וגדל. האנושות, שרובה מתרכז באזור מסופוטמיה , מתחילה לחוות תהליך התפתחות מואץ ובכמה כיוונים במקביל.
החקלאות המודרנית מתחילה להתפתח, ומונח היסוד לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי. לצידן מתפתחות גם שיטות משטר ושלטון, ומומצא הכתב. ברמה החברתית, נוצרים פערי מעמדות, והאנשים נחלקים לכאלה שיש להם הרבה יותר ולכאלה שיש להם הרבה פחות.
האגו הוא המלך החדש
איך בזמן כה קצר התרחשו
שינויים כל כך מהותיים בכל תחומי החיים של תושבי בבל, שינויים שגם הובילו למהפכה טכנולוגית, תרבותית וחברתית משמעותית כל כך?
העיקרון פשוט. נסביר אותו על ידי דוגמא: אם היינו יכולים להזריק "תוספת רצון" לחתול קטן, הוא היה מתחיל לדבר, הזרקת רצון נוספת הייתה גורמת לחתול שלנו לרצות להתחתן ולהקים משפחה, ומנה נוספת של רצון בריא הייתה גורמת לו לרצות להשקיע כספים בבורסה, ולקנות מכונית או חליפה חדשה.מדוגמא פשוטה זו אנו יכולים להבין את אשר התרחש בבבל — לבבלים הקדמונים "מוזרק" רצון אגואיסטי, ולפתע החיים הטבעיים, במרעה, במערה או מתחת לעץ, נראים אפורים ולא מספקים. הבבלים מתחילים לרצות יותר, הרבה יותר.דומה כי יד נעלמה אחזה בחוטים והניעה את תושבי בבל כמו בובות במשחק שאין להן שליטה עליו.
המקובל הראשון
"אברהם התחיל לשוטט בדעתו ולחשוב ביום ובלילה: איך אפשר שיהיה הגלגל (הכוכב) הזה נוהג (מסתובב) תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר... ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו" (הרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק א).
בתוך הפירוד שמתגלה, מעורר הכוח העליון בבלי אחד מתוך אותם הבבלים וגורם לו לחפש אחר הסיבות למה שמתרחש סביבו. שמו של אותו בבלי הוא אברם. עד לאותו רגע, היה אברם עובד אלילים שהשתחווה לגרמי השמים ולפסלים.
אברהם מגלה את הכוח העליון
אברם מתחיל לחקור את המציאות ולהכיר את הכוח שמנהל אותה, ומגלה את מה שאיש לפניו לא גילה. מתוך השגתו הרוחנית הוא רואה שקיימות רק שתי צורות התייחסות בסיסיות למציאות שבה אנו חיים. האחת, היא הדרך שבה האדם משיג צעד אחר צעד את המציאות האמיתית, העליונה, על ידי עבודה מול האגו המתגבר. בדרך השנייה האדם נכנע לדרישות האגו שלו.
אברהם — המקובל הראשון, מפתח שיטה להתגברות על האגו ומתחיל להפיץ אותה ברבים. הוא כותב את עיקרי גילויו בספר הקבלה החשוב שמיוחס לו, "ספר יצירה", ומוסיף לשמו הפרטי את האות ה"א כסימן לאלוקות שהשיג; מאברם — לאברהם.
אברהם הוא הראשון שמפתח דרך חדשה איך להשתמש באותו אגו כאמצעי, כמניע לשינוי חיובי. את החידוש הזה ניסה אברם ללמד את הבבלים. הוא הראה להם איך להתחבר זה לזה למרות האגו המתפרץ, והסביר להם שאם יחזיקו בכל מחיר באהבת האחים על פני האגו שלהם, יזכו לעזרה מהכוח העליון שיעלה אותם לפסגות חדשות של חיבור ואהבה.
אולם רק חלק קטן מתושבי בבל בחר להקשיב למשנתו של המקובל הראשון בהיסטוריה. אלה מהם שהקשיבו היו הראשונים שהצטרפו לקבוצת המקובלים שהקים.
ברבות הימים גדלה קבוצה זו לממדים של אומה שלמה והפכה לעם ישראל. עם שמייחדת אותו המטרה ההיסטורית שלשמה נוצר — יישום שיטתו הרוחנית של אברהם. העם קיבל את שמו "ישראל" בזכות כיוון התפתחותו ה"ישר" לעבר הכוח העליון, ה"אל".
המאה העשרים ואחת – הגענו לקומה האחרונה של מגדל בבל
מי שעוקב אחר מציאות החיים העולמית במאה וחמישים השנים האחרונות, מגלה קווים דומים למציאות חייהם של בני העת הקדומה ההיא. בקרב רבים מאיתנו מתפשטת התחושה כי אנו חיים כיום ב"בבל מודרנית".
מאז סוף הגל הראשון של המהפכה התעשייתית החלה בעולם התפתחות מואצת בכל תחום שרק ניתן להעלות על הדעת: חשמל, תחבורה, טלוויזיה, רדיו, קולנוע, בורסה, מוצרי מותרות, אוכל גורמה, הי-טק, דמוקרטיה ותחומים רבים נוספים שהתפתחו רק לאחרונה.
האגו שפרץ לראשונה בבבל העתיקה, מגיע לישורת האחרונה בתחילת המאה העשרים ונמצא בשיא התפתחותו.
לצד ההתפתחות המואצת של האגו והציוויליזציה הולכים ומתרבים האנשים שמחפשים משהו אמיתי שימלא את חייהם ויעניק להם משמעות. כמו אצל אברהם בשעתו, עתה נרקמת גם בנו ההבנה, שצעידה עיוורת בעקבות פיתויי האגו נועדה לכישלון. כתוצאה מכך, רבים מתחילים לחוש בריקנות ואף נכנסים לדיכאון, שמתפשט בעולמנו כמגפה בשנים האחרונות.
נוסף למשבר הפנימי שחווה האדם המודרני במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות, גם המציאות החיצונית אינה מאירה לו פנים; מלחמות עולם, טרור ואיום קיומי-אטומי ברמה בין-לאומית כוללת, עוני שהולך ומתפשט ומשברים אקולוגיים, הם לחם חוקנו היומי. גם בתחומי החינוך, המדע והאמנות אנו עדים למשברים חריפים, ובעצם, כמעט בכל תחום אפשרי.
תופעות אלה רק מחדדות בנו את התחושה שהפתרון לכל הכאוס הזה שמקיף אותנו חייב להסתתר ברמה כוללת יותר. הכרה זו מעמידה את העולם באותה הנקודה שבה ניצבה בבל העתיקה לפני חמשת-אלפים שנה. ההבדל בין התקופות הוא, שכעת האנושות, שבינתיים התפזרה על פני כדור הארץ וגדלה לאוכלוסיה המונה מיליארדי בני אנוש, מוכנה להאזין ובשלה לקלוט וליישם את השיטה שפיתח אברהם.