מודל הבוחן סיפוק ומוטיבציה של מורים ומנהלים

זהו מחקר הבודק את הסיפוק והמוטיבציה של מורים ומנהלים. מוטיבציה כמעורר להתנהגות בקונטקסט מסויים. סיפוק וחוסר סיפוק הינם התוצר של פעולה בקונטקסט מסויים. כלומר, בין סיפוק ומוטיבציה ישנה מערכת יחסיים הדדיים. תיאורית סיפוק של מורים: גישת שני הפקטורים מאפיין עיקרי הוא מילוי צרכי המורה בכדי להגיע לסיפוק, מאפיין זה הולך יד ביד עם תיאורית המוטיבציה של Maslow. הסיפוק במקום העבודה הינו אינדיקציה של רמת מילוי הצרכים שהפרט מרגיש, וסה"כ היחס של העובד למקום העבודה שלו. הנוכחות או העדר גורמים מסויימים ישפיעו על ההרגשה הכוללת של חוויה מסויימת- נקודת ההנחה מתוך התיאוריה של Herzberg המחלק ל-2 קבוצות את ההשפעות על סיפוק בעבודה: גורמים פנימיים המקובלים ומקובעים באופי העבודה כגון הישגיים, שבד"כ מעודד סיפוק. גורמים חיצוניים כגון תנאי עבודה מחמירים. שינויים הינם אלמנט טבעי ולרוב רצוי בחיים, אך שינויים בחינוך יכולים להוביל לבעיה. בחינוך ישנו לרוב צורך לשינוי (בעקבות תרבות מתפתחת, לחץ מהורים, תלמידים וקהילה), הלחץ הזה המלווה בקונפליקטים מרובים ותוצאות שונות בעקבות השינוי לא תמיד נתפסים כחיוביים למורים ולתלמידים. במקרים רבים, נושאים שנחשבו מורשים ודגולים נהפכו מאוחר יותר לכישלון ולמפלה. שינוי בחינוך חייב באופן בלתי נמנע להוביל לשינוי והחלפה של מורים, או לפחות ללחץ על המורים לשנות את עצמם וסגנון לימודם. שינויים שכאלה בד"כ הוכרזו רשמית בכדי להוביל לחידושים כלכליים ולבנייה מחדש של התרבות והזהות הלאומית, כמו כן, שינוי בעקבות עייפות וצורך רענון המורים. מחקר המראה שפרישה ממקצוע ההוראה הינו לאו דוקא בעקבות ירידה או היחלשות ברמת הסיפוק במקום העבודה אלא בעקבות עלייה בגורמים הבלתי מספקים. סיפוקי המורה נמצאו שווים בכל העולם, לשני המינים ובלי קשר לסוג בית הספר, אלו סיפוקים פנימיים, כגון, השגי התלמידים והמורים, שינוי גישת התלמיד בצורה חיובית, הכרה מאחרים, צמיחה עצמית ומערכות יחסיים חיוביות. נקודה זו איששה את הממצאים שהראו שמורים מחוייבים בראש ובראשונה לצרכי הזולת ולערך הצמיחה האישית. לעומת זאת, חוסר בסיפוקים נמצאו בעקבות השפעת גורמים חיצוניים, כגון, גורמים פוליטיים המובילים לשינויים, ציפייה גדולה יותר מבתי ספר להתמודדות עם בעיות חברתיות קהילתיות, הירידה במעמד ותדמית המורה בעיני החברה, פיקוח ירוד, יחס בלתי אישי עם המעסיק, אחריות חדשה לבתי הספר ועליה בעבודה האדמיניסטרטיבית. בסה"כ חוסר הסיפוקים שעלו אצל מורים עומדים כביכול מנגד למהות וללב ליבה של ההוראה ואלו גורמים שאינם נמצאים בשליטת המורה ובית הספר אלא בשליטת החברה והממשלה. ממחקר גישת שני הפקטורים עולה מימד נוסף שהוא- גורמים בית ספריים, כגון, הנהגה, תרבות בית הספר, קבלת החלטות, מוניטין ותשתית בית הספר. נקודות אלו היו בעלי דעות שונות בקרב בתי ספר שונים. אלמנט מרכזי בגישת 3 הפקטורים הוא השליטה. הרגשת חוסר שליטה בגורמים מסויימים יכולה להוביל לחוסר סיפוק, תסכול ולחצים. בבית הספר יש שליטה מעטה על גורמים חיצוניים כגון תדמית המורה בעיני החברה ושינויים חינוכיים. ישנה שליטה מסויימת של ההנהגה בקבלת ההחלטות ושל המורים בסגנון הלימוד והפיתוח הפרופסיונלי. לסיכום, הגישה הכללית של החברה והקהילה לגבי בתי ספר ומורים צריכה להשתנות, אלו צריכים להבין ולהעריך את תפקיד המורה ותרומתו לקהילה ע"י לדוגמא נתינת יד חופשית יותר תוך הבנה של השפעת שינויים על מערכת זו. מאמר זה קורה ליצירת קשרים קהילתיים חדשים עם הדגשה על חשיבות החינוך לתלמידים ולעליית תדמית המורה. גישת 3 הפקטורים יכולה להנחות את ההתמודדות עם סיפוק וחוסר הסיפוק של המורים.