המאמר מטפל בנושא ה "סוגיה החברתית". הגדרת לכך היא: ''כל מה שמוגדר כסוגיה חברתית'' כלומר לא דבר מוחלט אלא הגדרה הנוצרת בעקבות
הפעילות הפוליטית של כוחות חברתיים.
"זירה ציבורית" היא כל אותם אתרים, מרחבים ומוסדות שבתוכם סוגיות חברתיות נידונות, ושלתוכם סוגיות חברתיות נאבקות להגיע (אקדמיה, בתי משפט, בתי מחוקקים וכמובן
תקשורת ההמונים). כאשר סוגיה חברתית חודרת ל''זירה הציבורית'' אחת יש לה סיכוי טוב להיות נוכחת גם בזירות הציבוריות האחרות.
מודל הזירות הציבוריות:
1. ישנה תחרות דינאמית מתמידה בין נושאים רבים, כשכל אחד מהם שואף להגיע למעמד של סוגיה חברתית. הנושאים מתחרים ביניהם על תשומת הלב הציבורית, א. איזה סוגיה תצליח להיכנס ואיזה לא. ב. דרך איזו מסגרת ונק'' מבט תוצג הסוגיה החברתית. ההנחה היא כי המסגרת מכתיבה לקהל איך לתפוס את הסוגיה ומצביעה על הגורמים האחראים לסוגיה- מי יספק את הפיתרון וכדו'' . כמובן שכל קבוצה מבקשת לקדם מסגרת שתתאים לאינטרסים שלה.
2. הגדרת הזירות הציבוריות כסביבה שבתוכה הסוגיה החברתית מתפתחת ובא היא מבקשת להישאר כמה שיותר, ודרך זה להשפיע על סדר היום הציבורי.
3. "היקף התכולה" של הזירות הציבוריות, הטענה היא שהתכולה מוגבלת, אין מקום בזירה לכל הנושאים המבקשים להיכנס ( לא כל שנכנס הוא חשוב ולא כל שנשאר בחוץ הוא לא חשוב)
4. עקרונות הברירה-מה גורם לנושא מסוים להיכנס לזירה ולהפוך לסוגיה חברתית ואף לשרוד לאורך זמן??
א. דרמה- ככל שסוגיה מנוסחת וארוזה באופן דרמטי יותר (ורצוי גם קצר וקולע) הסיכוי שלה לזכות בתשומת הלב הציבורית גדול יותר.
ב. חדשנות- הפעילים המנסים לקדם סוגיה חברתית אמורים לחפש כל הזמן דימויים חדשים כדי לשמור על רמת עניין ותשומת לב מטעם התקשורת והקהל. במקביל הם צריכים גם להיזהר מלהגיע לרוויה , דימוים ומטאפורות יכולים להפוך בקלות גם לקלישאות.
ג.הקשר תרבותי פוליטי- הנושא שמבקש להיות מוגדר כסוגיה חברתית צריך להדהד מבחינה תרבותית בקרב קהל היעד, הכוונה לנושא שקרוב לתפיסת העולם של הקהל (לדוגמא הנושא הביטחוני בישראל מהדהד רבות). ישנן קבוצות שיש להן אינטרס להגדיר נושאים מסוימים כסוגיה חברתית. ההקשר החברתי פוליטי מאופיין בעליות וירידות (לדוג'' בתקופות של פיגועים יהיה קשה לקדם נושא כגון הסרבנות).
ד.מאפיינים ארגוניים של הזירות הציבוריות- לכל זירה יש את התכולה שלה, גם היחסים של הזירות הציבוריות בינן לבין עצמן משפיעים על הסיכוי של נושא להיכנס לזירות, לשרוד בהן ולנוע מזירה לזירה. לכל זירה יש אתיקה ושיקולים מקצועיים משלה.
5.יחסי הגומלין של הזירות- סוגיות החודרות לזירה הפוליטית סיכוייהן לחדור לזירה התקשורתית גדול יותר מההיפך.
6.רשתות של פעילים- ישנם פעילים חברתיים ופוליטים שמבקשים לקדם סוגיות מסוימות ולשלוט בהן ככל האפשר. ככך שהפעילים הללו יהיו חזקים יותר מבחינה פוליטית הסיכוי שלהם לקדם סוגיה חברתית, למסגר אותה כרצונם או לחילופין להסיר אותה מהזירה הציבורית-גדול.