המאמר עוסק בציפיות להעצמה מהאינטרנט ובפועל לשלילת עוצמה, להפרת מאזן התקשורת בגלל האינטרנט ובמיוחד בשל מסחור האינטרנט.
טכנולוגיות התקשורת החדשות (האינטרנט בעיקר), יצרו ציפייה לשינויים שיתרחשו במאה ה – 20 ובמאה ה – 21 ויביאו לתהליכי העצמה, שיספקו אוטונומיה אישית ומגוון צרכים למגוון קהלים.
המאמר עוסק בשתי סוגיות מרכזיות:
ההבטחה המופרזת שקידמה את הופעת הטכנולוגיה והתנפצות החלום.
האימוץ המהיר של האינטרנט למטרות מסחריות לטובת החברות ולרעת הציבור.
שילר טוען, כי אם נסתכל סביבנו נראה, כי למרות (או בגלל) הופעת האינטרנט, המשבר מצוי בכל מקום: מערכת החינוך בקריסה, אלימות ופשע בכל מקום, בתי כלא מפוצצים, פקידים מושחתים והאשליה כי האינטרנט יתקן הכול התנפצה.
המאמר בנוי כדיאלוג של שילר מול הרצאה שהעביר סגן הנשיא דאז, אל גור ב – 1993, לפני הקונגרס האמריקאי.
אל גור בהרצאה, תיאר תחומים רבים שבהם האינטרנט ישפר מאוד את סגנון החיים. שילר במאמרו, לוקח נקודה
נקודה ושולל אותה:
אל גור טוען, כי באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן יהיה לעקוב 24 שעות ביממה אחרי מי שנחפוץ (זוגנו, ילדינו וכו'').
שילר טוען שאף אחד לא רוצה בזה – זוהי חדירה לפרטיות וגיהינום אמיתי, לדבריו.
אל גור – האומנות והמדע יהיו זמינים לילדנו בזכות האינטרנט.
שילר - אם אין חינוך טוב מי ידחוף את הילדים לחפש אומנות ומדע באינטרנט.
אל גור – מתאר את אפשרות העבודה ממרחק.
שילר – עבודה ממרחק היא נזק לקהילה וייצור חוסר קומיוניקציה.
אל גור – בתחום החינוך יהיה אפשר לבחור באינטרנט את בתי הספר והמורים הטובים ביותר באמצעות למידה מרחוק.
שילר – לא יהיה קשר אישי ויהיו פערים מפאת חוסר נגישות לכל, ומכאן הרווח כולו של העשירים.
אל גור – יהיה אפשר להחליף את כל המידע הכתוב במידע ממוחשב.
שילר – מזהיר מפני סכנה – מידע ממוחשב קל להשמדה וסכנה לאבטחת מידע.
הנקודה השנייה של המאמר היא הנקודה המסחרית.
שילר הוא ניאו-מרקסיסט ולטענתו, השתלטו על האינטרנט גורמים כלכליים. רוב משאבי הטכנולוגיה נמצאים בידי המגזר העסקי והם למטרות רווח (מסחור תוך התעלמות מצרכים חברתיים – גישה פוליטית כלכלית).
אפילו הפיקוח נעשה על גורמים מסחריים וכמעט ואין פיקוח ציבורי על האינטרנט (שמטרתו לדאוג לאינטרסים של הציבור).
מה שמנחה את הפעילות באינטרנט הוא האינטרס הפרטי כלכלי ולא טובת החברה – מכוונות רווח ולא שירות.
אי אפשר לסמוך על הגורמים המסחריים שהם ידאגו לאינטרס הציבורי ולהעצמה.
שילר שייך באופן בולט לשלילת העוצמה – האינטרנט, לא רק שהוא לא משפר הוא מזיק.
יש לזכור שיש חלק מסוים של העצמה שהוא ציפיות הממשל מהאינטרנט (לתקן את העולם).