המאמר עוסק בעיקרו , ברצון לפענח את "קוד השפה" והיחסים בינה לבין מעמד חברתי וכו'. למילים זהות יש משמעויות שונות. המשמעויות
הללו מקבלות פירושים שונים בהתאם לקונטקסט תרבותי. השפה כמערכת סמלים , מסייעות הן לשקף את היחסים בחברה – והן ליצור אותם ( בדגש על שפת הדיבור) . המאמר סוקר בקצרה את התיאוריות של מרקס , מיד , דירקהיים ואחרים , ומציין את התייחסותו אליהם. שפה ,
סוציאליזציה ומעמד: המאמר מגדיר סוציאליזציה כתהליך שבו הנתונים הביולוגיים מקבלים משמעות תרבותית ספציפית.
הסוציאליזציה היא זו שמגדירה לילד את "תפקידיו" בחברה. סוכני הסוציאליזציה החשובים בחברה הם המשפחה , קבוצת העמיתים , בית הספר ומקום העבודה. המאמר מתייחס בעיקר לסוציאליזציה הנעשית בתוך המשפחה. הוא מנסה לבחון באופן ספציפי מהם הגורמים הסוציולוגיים בתוך המשפחה המשפיעים על יכולות השפה וכיצד הם משמשים בתהליך הסוציאליזציה. מעמד: המעמד מבנה יחסים מסוג מסוים בתוך המשפחה . הוא מגדיר ידע , אפשרויות ונתונים אישיים. השילוב של הנ"ל משפיעים על מבנה היחסים. בנוסף , המעמד הוא במידה רבה מה שקובע את "חלוקת הידע" – גם בהיבט השפה. המאמר מבחין בין שני סוגי ידע/ קוד דיבור : אוניברסלי ופרטיקולרי. אוניברסלי: הכוונה היא מילה שאין לה בהכרח "מטען תרבותי" כלשהוא. "נקייה". פרטיקולרי: יש קשר בין המילה למבנה חברתי-תרבותי וכו'. מטאפורות למשל. אחד ההשפעות של המעמד היא "הגבלת הגישה" לקודי דיבור פרטיקולריים. מעין "מידור". צורות דיבור אוניברסליות או פרטיקולריות: ככל שהקבוצה קרובה יותר מבחינה תרבותית , סגנון הדיבור יהיה פרטיקולרי יותר , ישא מטאפורות רבות יותר ויהיה נייטרלי פחות. בכיד להבין את ההקשר התרבותי שבו נאמרים הדברים , יש צורך להכיר את התרבות , את ההיסטוריה המשותפת לאותה הקבוצה וכו'. המאמר מדגים את הרעיון הנ"ל באמצעות 2 קבוצות ילדים בני 5 שנתבקשו לספר סיפור על תמונה שראו. פעם אחת על תמונות עם או בלי "משמעות תרבותית" כלפיהם. כך ניתן היה להבחין בין 2 אופני הדיבור – כאשר לא הייתה משמעות אישית שימוש בקוד שיבור אוניברסלי , וכאשר הייתה – שימוש בקוד דיבור פרטיקולרי. בנוסף , מדגים הסיפור כיצד ילדים בני המעמדות הגבוהים יותר מביאים לידי ביטוי שימוש ביכולות שפה מגוונות יותר. ילדים בני המעמד הנמוך נתקלו לעיתים בקשיים בהגדרת תפקידים שלא היו מוכרים להם וכו'. המאמר מפרט דוגמא נוספת , בה כאשר ילדים שחורים צעירים מתבקשים להעלות אסוציאציות , רבות מהדוגמאות שיעלו – יהיו קשורות למעמד וגזע. במעבר לחברה אינדיבידואלית , הדיבור הופך למשקף הלך מחשבה של ה"אני הייחודי". ניתן להבחין ב 4 נקודות: ויסות התרבותי הנעשה כאשר הילד נהיה מודע לתפקידים חברתיים. הקשר מבני : כאשר הילד לומד וחוקר על אובייקטים , תפקידים וכו'. הקשר הדמיון : כאשר מעודדים את הילד ליצירתיות וחשיבה חופשית ההקשר הפרשני של הילד. סוגי משפחות ומבני תקשורת: לא ניתן להכליל על כלל המעמד העובד , אך המאמר מבחין בין משפחות לפי אופן התוויות הגבולות שלהן. הוא מתייחס לאופן בו מעוצב הבית , טיב היחסים בין בני המשפחה התקשורת ביניהם ועוד. קוד הדיבור במשפחה מושפע מאוד מרמת האינדיבידואליות והעצמאות הניתנת לכל אחד מבני הבית . משפחות בעלות "עודף" אינדיבידואליות , עלולות ליצור משברי זהות אצל הילדים. מקורות השינוי: המאמר מתייחס למקור השינויים באופי הדיבור. שינויים יעשו דרך חינוך , הן במערכות פורמליות והן בתוך המשפחה. המאמר מסכם בכך שהוא ניסה להדגים כיצד התקשורת מהווה חלק משמעותי בתהליך הסוציאליזציה. השפה , כסמל המשמש את החברה ומשרת מעמדות שונים באופן שונה.