תרבות גבוהה כתרבות המונים

במאמרה חושפת תופעה שעומדת בניגוד לדעה המקובלת.
התופעה: מסתבר שדווקא בערי הפריפריה בארה"ב יש מספר גדול של מוסדות תרבות גבוהה לעומת הערים הגדולות, שם יש נוכחות גבוהה של תרבות פופולארית.
הדעה המקובלת: תיאורית חברת ההמונים – אחד העקרונות של תיאוריה זו טוען שתרבות גבוהה, בעיקר בארה"ב, שורדת באותם מקומות בהם קיים הון אינטלקטואלי, שנוצר לפני זמן רב ושמשמש כמחסום בפני תרבות פופולארית. לגבי התרבות הפופולארית, בגלל שההפקה שלה זולה יותר, היא אמורה להתפרס על אזורים נרחבים יותר, ולפיכך, לפי התיאוריה, רוב היצע התרבות בפריפריה תהיה תרבות פופולארית.
ההסבר לתופעה לפי מבנה התגמולים (פיטרסון) – ההיצע הגבוה של התרבות תרבות גבוהה דווקא בפריפריה נובע דווקא מאופי המימון של סוגי התרבות. כלומר, תרבות גבוהה בהקשר מקומי ממומנת לא ע"י הקהל, אלא ע"י הרשויות המקומיות שתופסות את התרבות הגבוהה כביטוי ליוקרה של המקום.
לעומת זאת, תרבות פופולארית מתבססת על שיקול כלכלי ובגלל שבערים הגדולות יש קהל גדול ואולמות מתאימים יותר, הרי שהתרבות הפופולארית מרכזית דווקא בערים הגדולות.