במאמר אנו ננסה להבין מה הוא הגורמים לפיתוח או חוסר
פיתוח, ולהביא פתרון אולי לבעיות הקיימות, החברות שנמצאים בפיתוח הם מדינות עולם שלישי שמפותחים על ידי העולם המערבי בדרך כלל. ישנם המון אתגרים שחייבים לעבור כדי להגיע למצב של
תקשורת יעילה למטרות פיתוח, כדי לשפר את התנאים הכלכלים חברתיים או להשיג איזון הולם בין מסורת למודרניות. דברים אלו גרמו להרבה שינויים בחברה השאלה היא האם השינויים היו חיובים או שלילים?
משולש הזהב –
דמוקרטיה,
שלום, ופיתוח. חוקרים אקדמיים והוגים שונים מסנים ללמוד מה הם התנאים הטובים ביותר כדי שמשולת הזהב תתקיים בחברה. גם תנועות חברתיות שונות מנסים לבדוק כיצד לקיים את משולש הזהב, הם בדרך כלל ארגונים ללא מטרות רווח שמנסים לקדם את החברה לעבר משולש הזהב.
מרכיב מאוד חיוני כדי לקיים את המשולש הוא תקשורת מכוונת-שלום/דמוקרטיה/פיתוח וניתן לראות זאת במספר גישות:
1. הגישה האתית-נורמטיבית - שבודק מה צודק ולא צודק?
2. הגישה המקצועית - איך אנו מתגברים על הבעיות היומיומיות דרך פעילות אנשי מקצוע (כגון עיתונאים- חופשי ביטוי, אתיקה, תיווך שיווני, נרטיבים).
3. הגשה המבנית - יחסי הגומלים בין האליטה לבין פיתוח, מי מעניין במה? גם פה קיים המון בעיות של השפעה של האליטה או ארגונים על התקשורת, וכך התקשורת הופכת להיות יותר מניפולטיבית, חייבים לבדוק את האתיקה של כל הארגון ולא רק של היחיד, אנו חייבים להגיע לפלורליזם בתקשורת כדי להעביר את המסר האמיתי.
ממצאים לא מעטים מצביעים של התפתחות "גירעון השלום" ופעילות "מאזנת שלום" של התקשורת. כך: התקשורת יכולה לטרום למלחמה, טרור, ולהמשך
קונפליקט. היא יכולה לשמש כמגן על הדמוקרטיה, יחד אם ארגונים ותאגידים שונים. נותנת לפעמים יותר הנבה על בעיות חברתיות וקונפליקטים, וכך גם מוכנות יותר טובה כדי לצמצם את ההשפעה. ניתן לשלב את המבנים והקודים בתוף התקשורת לצורכי הדמו'', שלום ופיתוח אנושי, באמצעות : דרישה גבוהה של מקצוענות מהעיתונאים וארגונים, תקשורת יותר מאוזנת, הצגת המציאות בדרך יותר אמינה, אוטונומית, ולפי הצרכים השונים של כל
חברה.
תקשורת שלום (ת"ש) ועיתונאות שלום (ע"ש)- הן אסטרטגיות מכוונת לשפר ייצוגי תקשורת, הבנית המציאות ותודעה ביקורתית. הם ממסגרים את התקשורת בצורה יותר מקיפה, הוגנת, ומדויקת יותר מאשר אלא שפועלים בארגונים למטרות רווח או תאגידים שעומדים מאחוריהם. ת"ש וע"ש נותנים קול לכל הצדדים בצורה שוויונית, ונותן מידע על הבעיה עצמה ולא האנשים המעורבים בבעיה. ההצלחה הזאת יכולה לגרום להפסקת שיח מלחמה ואלימות ביומיום ולעבור ליותר חשיבה עצמית וביקורתיות. בנוסך ע"ש ות"ש גם יכולים לצמצם פערים חברתיים, כלכליים, שחיתות וניצול ולהגביר כבוד חברתי וכבוד עצמי.
ארגוני ע"ש ות"ש מתקיימים כדי לקדם שלום בקונפליקטים חברתיים שונים בעולם, בעיקר בעולם השלישי שבו התקשורת לא מפותחת כמו אפריקה ואסיה, ועוזרת כדי להציג שיח שלום ולהציג תקשורת יותר אובייקטיבית עם פחות השפעות חיצוניות.
בעיות ודילמות – קיים המון ביקורת כלפי ת"ש וע"ש, בגלל העובדה כי לא קיים דבר כזה אובייקטיביות בעיתונאות, אלא לפי טענתו של יוהאן גלטונג, כי עיתונות מלחמה היא "מכוונת-תעמולה" הרי ת"ש היא "מכוונת-אמת", והגדרה זו של אמת מאוד בעיתית כי קיים הוגים שונים אחרים כי אומרים כי קיים יותר מאמת אחת. המטרה היא שהתקשורת לא תהיה מצודדת לתאגידים וארגונים אחרים אלא רק מחויבת לחברה או אותו קהילה, מע'' תקשורת משולבת כוללת את ארבעת הדברים הללו: מסחרי, ציבורי, ממשלתי, וקהילתי ויכול רק לשפר את איכות הסיקורים, במע'' זו ישנם ייצוג של כל הצדדים. אך אפילו מצעים כי ניתן לקים ארגון המשגיח על התקשורת ואפילו בנק עולמי לפיתוח, שהמשאבים שלהם ילכו רק כדי לקדם ולפתח אבל היו שייכים לכל האנושות.
בכיתה אנחנו תמיד מדברים על ההשפעות השונות שיש בכל חברה היא שונה, לפעמים השינויים הם טובים ויעילים ולפעמים רעים ורק מוסיף לבעיות.אך לכל שינוי אם חברתי או טכנולוגי ישנם השפעה. אך התקשורת תמיד מתפתחת ועדיין גם היום יש הרבה שינויים בתקשורת, אם זה העיתונאות המקוונת והמידי שפעם לא היה. לתקשורת היום יש השפעה מאוד גדולה, וטוב לנצל אותה כדי לקדם חברות הפיתוח.
סיכומים נוספים אודות תקשורת דמוקרטית ועיתונאות שלום : דרישות חיוניות לתקשורת יעילה למטרות פיתוח