המאמר דן בנושא - נוכחות ממרחק שהיא: סך הפעולות המבוצעות ממרחק באמצעות שימוש בטלקומוניקציה –
טכנולוגיה תקשורתית
במקרה הנ"ל אינטרנט. המאמר פותח בהקדמה כללית בנושא ביקוש והיצע של הנוכחות ממרחק.
הביקוש - נוכחות ממרחק חוסכת זמן וכסף. ומהווה אופציה אופטימאלית לקהל גדול שמוגבל בניידות כמו נכים, מבוגרים ואנשי הפריפריות לכן קיים ביקוש רב לתופעה.
ההיצע –שבבים אלקטרוניים, אשר מאפשרים להעביר מידע רחב בזמן קצר, סיבים אופטיים רחבים, המאפשרים לאחסן, להעביר ולשלוף אינפורמציה בכל מקום בעולם, ולכן קיים היצע נרחב בעולם לנושא זה.
המאמר הוא דיאלוג בין שני חוקרי תקשורת המייצגים שתי גישות בהתייחסות לאינטרנט:
1.
הטכנולוג, אשר מאמין בכוחה של הטכנולוגיה לשנות את החברה (לא תמיד לטובה) ומכונה "המאמין הנלהב".
2.
סוציולוג, התומך בגישה הסוציולוגית. הוא פסימיסט ומכונה "פרקליטו של השטן" – הוא זה שאומר שהאינטרנט תלוי בגורמים חברתיים וביכולתו לגרום יותר נזק מתועלת.
עבודה- ממרחק: לפי "המאמין הנלהב", נוכחות ממרחק מגדילה את אפשרויות העבודה והתעסוקה, נותנת לעובד שליטה בזמן שלו, נותנת אופציה לאנשים מוגבלים לעבוד ותורמת לעבודה יעילה יותר. לפי "פרקליטו של השטן" הנוכחות ממרחק אינה מתאימה למעסיק ברוב התחומים, כי צריך נוכחות פיזית ומרבית העובדים לא שולטים במחשב באופן שבו יוכלו לעבוד ממרחק, יש בעיית פיקוח, תגמול, יחסיים בין אישיים, אין הפרדה בין הבית לעבודה ולכן, ההיצע -בעניין זה- יפגר אחר הביקוש.
השכלה- ממרחק: "המאמין הנלהב" טוען שנוכחות ממרחק מתאימה לעידן הנוכחי, כי היום עובדים צריכים כל הזמן לעבור רענון. אין תקציב מספיק לעשות זאת באופן פרונטאלי, בנוסף, יש מחסור במורים ובמתקני לימוד ממרחק בבתי הספר. לכן, השכלה דרך נוכחות ממרחק היא הדרך הנכונה והחסכונית ביותר."פרקליטו של השטן" טוען שמקום המחשבים בחינוך הוא איטי ומוגבל, אין מספיק תקציבים לנושא, החינוך בדרך זו אינו שוויוני ורוב המורים לוקים בטכנופוביה.
רפואה- ממרחק: "המאמין הנלהב" אומר שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת לספק שירותי רפואה ברמה גבוהה, מאפשרת לאבחן ממרחק, לטפל ולפתור בעיות של זמן ומקום. "פרקליטו של השטן" טוען שזו רפואה יקרה, לא נגישה, לא זמינה, רוב האוכלוסייה לא יכולה להיעזר בשירותיה היקרים, כי אין להם יכולת כלכלית לכך.
סגנונות החיים בכפר הגלובלי, על פי "המאמין הנלהב" ו "פרקליטו של השטן": לפי "המאמין הנלהב" במאה ה 21 יתקיים סגנון חיים חדש, המבוסס על נוכחות ממרחק בכל התחומים. הסביבה האישית תתרחב, הקשרים האישיים שלנו יהיו על בסיס תחומים משותפים ולא על בסיס גיאוגרפי. אנו נחיה בקהילות ווירטואליות, הדמוקרטיה תתפתח, תיווצר כיכר עיר אלקטרונית, מרחב ציבורי בו כולם מתכנסים לשוחח על נושאים שעל סדר היום, דבר שנותן הרבה יותר כוח לחברה ופחות לשלטון ומשנה את מאזן הכוחות התרבותי. לפי "פרקליטו של השטן", הכפר הגלובלי יהיה מקום תחרותי, מגמות התייעלות והתמחות יגרמו לחוסר השוויון ויגדילו אותו . הגבולות בין הלוקלי לגלובלי ובין העבודה לפנאי יטשטשו לרעת האזרחים. הנוכחות ממרחק תגרום בעיקר לשעבוד ולא להקלה. יהיה קושי בשמירה על הפרטיות ואי נגישות. אוכלוסיות רבות לא יוכלו ליהנות מהכניסה לכפר הגלובלי מסיבות כלכליות, תשתיות ונגישות. המרחב הציבורי יצטמצם בגלל הדה מסיפיקציה והאינטרסים המשותפים של החברה ייעלמו. ויוצרו "משכנות עוני תקשורתיים" בצורת מובלעות בעולם של שפע.
התפתחות חברתית: לפימאירוביץ הכפר הגלובלי מושך ומפחיד בעת ובעונה אחת הוא יכול לשמש קו מנחה להתמודד עם הצמיחה המשותפת של משכנות העוני לצד הכפר הגלובלי.
לפיכך, בעולם קטן, הומוגני ופשוט יותר, יש להיזהר מקוויה המפחידים של תפיסה זו, אשר מתעלמת מהבדלים כלכליים מעמדיים, אידיאולוגיים ותרבותיים. מצד אחד, יש להכיר בכך שטכנולוגיה היא אך ורק אמצעי לתקשורת ולהעברה ע פי מרחב. היא אינה "אחרית הימים" וגם לא "ימות המשיח". ומצד שני, אפשר לראות את ההתפתחות הטכנולוגית כדבר שהוביל את החברה לדמוקרטיזציה במקום ריכוזיות, לעומת ביזור, תוכניות לימודיות הולמות במקום ספר לעומת מחשב, והעוצמה והעושר עם אידיאלים של חירות ושוויון, במקום מוסדות ייצוגיים לעומת משתתפים. כדי להתמודד עם המאפיינים המושכים והמפחידים בתהליכים אלה, יש להפעיל אסטרטגיות שכוללות תכנון מוסדות גמישים בשילוב עם מאמצים "מגבוה".