פרידמן הוא עיתונאי לענייני חדשות חוץ שזכה שלוש פעמים בפרס פוליצר כל כתבותיו בניו יורק טיימס ובספריו.
בספר זה הוא סוקר
מנקודת מבט אוהדת את הגורמים המשטחים את העולם מתאר ומסביר את האירועים והתהליכים הגלובליים והדינאמיים שמעצבים את חיינו.
תומס פרידמן טוען שהעולם הוא שטוח וזאת בזכות יכולתנו להגיע ממקום למקום וליצור קשרים עם מדינות שונות הודות לתהליך הגלובליזציה והטכנולוגיות המתקדמות. וזאת בניגוד לקולומבוס שיצא מנקודת הנחה שהעולם הוא עגול וטעה בחישוב המרחק בחיפוש אחר הודו , הוא חשב שכדור הארץ קטן יותר ממידותיו ולכן לא הגיע להודו ונתקל ביבשה אחרת במסעו.
פרידמן טס להודו כדי לחפש את מקורות העושר שלה אבל לא כפי שקולומבוס חיפש מתכות , משי ותבלינים אלא חיפש תוכנה , מוחות מבריקים , אלגוריתמים מורכבים , עובדי הייטק , מרכזי שירות , פרוטוקולים של בקרת שידור ופריצות דרך בהנדסה אופטית. בעצם טכנולוגיות מתקדמות. פרידמן רצה להבין איך קרה שההודים הפכו לספק חיוני של שירות מיקור החוץ של אמריקה ושאר המדינות המפותחות.
הכול התחיל בחברת אינפוסיס טכנולוגיות בע"מ שהיא יהלום בכתר הטכנולוגיה העילית של הודו בבנגאלור.
בחדר הישיבות של החברה יש מסכי פלזמה ענקיים שאיתם ניתן לקיים פגישות וירטואליות עם כל שחקני המפתח בשרשרת האספקה הגלובלית של כל פרויקט ברגע נתון וכך זה מאפשר לדבר בשידור חי עם כל אחד בצד השני של העולם.
אז הבין פרידמן שהעולם הוא שטוח וזה התפתחות חיובית לאנושות.
מצד אחד השטחות העולם משפרת את סיכויי ההצלחה של קבוצות ממציאים חדשות ומבריקות ומצד שני את סיכויי ההצלחה של קבוצות זועמות מתוסכלות ומושפלות כמו ארגוני טרור.
פרידמן טוען שמאחורינו יש כבר 3 עידנים חשובים של גלובליזציה :
1. 1492 כשקולומבוס פתח נתיב מסחר בין העולם החדש לעולם הישן ועד שנת 1800.
2. 2000 – 1800 שאת תקופה זו קטעו השפל הכלכלי הגדול ומלחמת העולם הראשונה והשנייה.
3. משנת 2000 התעצמות של יחידים שיכולים לשתף פעולה או להתחרות זה בזה במגרש הגלובלי.
ההתקדמות הטכנולוגית גדלה בכל התחומים ואף בדיקות סי טי ותוצאות הדמיה בתהודה מגנטית שולחים לרדיולוגים בהודו כדי שהם יפענחו אותם בשעות המנוגדות ויוכלו לשלוח את אבחנתם תוך 24 שעות.
גם סוכנות הידיעות רויטרס מורידים את נטל הדיווח מכתפיהם של העיתונאים ומבצעים את העבודה ביעילות רבה גם בצד השני של העולם בהודו. תמורת שכרו של עיתונאי אחד בניו יורק אפשר לשכור קבוצה של כתבים הודים ואת כל העבודה לבצע בבנגאלור.
כיום הודות לתהליך הגלובליזציה יותר ויותר חברות אמריקניות ואירופיות מעבירים חלקים משמעותיים ממשימות המחקר והפיתוח שלהן לקבלני משנה בהודו , רוסיה ובסין.
יש חברה בהודו בשם
brickwork שמציעה עוזר אישי למנהלי חברות עסקים מכל רחבי העולם. הלקוחות מגיעים משני תחומים עיקריים:
יועצים אמריקנים בתחום ביטוח הבריאות.
יועצי השקעות אמריקנים ומנהלי חברות לשירותים פיננסיים.
גם דליאן שנמצאת בסין הפכה למרכז אטרקטיבי למיקור החוץ היפני ומלאה בחברות תוכנה. הודות לתהליך הגלובליזציה והטכנולוגיה היא הפכה לא רק למרכז מידע אדיר אלא למרכז ייצור המוני.
"אם במקום כלשהו נמצא ריכוז ההון האנושי הגדול ביותר וכוח העבודה הזול ביותר , כל החברות והעסקים הגדולים יפנו לשם מטבע הדברים".
חלק מסימני ההשטחות של העולם לא היו קשורים לכלכלה:
כתב צעיר של אתר אינטרנט
INDC JOURNAL השתמש בראיון עם טלפון סלולארי עם מצלמה לצילומו והקליט אותו עם נגן
mp3 ממוזער שמשמש גם כטייפ מנהלים. כדי לעסוק בעיתונות מקוונת בעזרת ציוד הקלטה ממוזר צריך כ – 200 דולר.
אנו נכנסים לעידן שבו כמעט הכול יהפוך לדיגיטאלי , וירטואלי ואוטומטי והגידול והתפוקה יהיה עצום בעבור אותן מדינות , וחברות יחידים יוכלו לעמוד בקצב ולהטמיע את הכלים הטכנולוגיים החדשים.
מהפכת המידע עומדת להתחיל ותהליך הגלובליזציה כבר לא מתמקד במהפכת התקשורת אלא הוא תהליך שמשפיע עמוקות על ההיבטים המהותיים ביותר של הקיום האנושי כחברה מסודרת והתהליך הוא בלתי נמנע ומחויב המציאות.