כל התאוריות
הנאו מרכסיסטיות שאלו מדוע לא התרחשה מהפכה. אסכולת פרנקפורט טוענת שלא נוצרה
תודעה מעמדית.במקום, אמצעי התקשורת (ולא רק) יצרו
אשליה של שיויון. הקפיטליזם דרך עייני התקשורת נראה יפה ולכן המעמד הנמוך לא רוצה לשנות את השיטה אלא את מקומו.
התקשורת מציגה את נקודת המבט של
אליטה ולכן עליהם להתאמץ כדי לעלות בסולם החברתי – מעמדי, כדי להשיג כמה שיותר.
אשליה של שיויון נוצרת ע"י מוצרים, שבעבר היו נחלת האליטה בלבד. אבל בעצם, המוצרים המוצעים לקהל הרחב הם בעצם ברמה נמוכה יותר ומאבדת מהאיכות והעוקצניות שלה. גם אם האיכות היא טובה, אדם ממעמד נמוך לא יבין אותה כיון שנצרכים כלים הנלמדים באופן טבעי במעמד הגבוה ובנמוך לא. כלומר, הורדת התרבות הגבוהה יצרה את
התרבות הפופולרית.
תרבות עממית – תרבות הכפריים בעבר.
כיום, בחברה התעשייתית נעלמת התרבות העממית והתרבות הפופולרית תופסת תאוצה. תרבות זו לא אוטנטית, לא ספונטנית ונעשת ע"י האליטה עבור המעמד הנמך יותר.
תרבות פופולרית – תעשיית תרבות ומבוססת על אלמטים תעשייתים ובעלת אינטרסים כלכלים. היא משוכפלת להמונים (מתאים לכולם ולאף אחד).
הבעיה היא א רק באלמנט הכלכלי אלא בעובדה שזה חרושת תרבות שיוצרת
דכאנות חברתית – המעמד הנמוך מאבד את תרבותו המקורית ומאמץ א התרבות פופולרית שלא מתאימה לצרכים שלהם. בנוסף, הם מאמצים
מעמד חדש, של מאמץ אותם. אסכולת פרנקפורט הדגישה יותר את ההיבט המניפולטיבי של התקשורת. הגמוניה מדברת על כך שבעלי ההון בוחרים להעביר את נקודת הבמט שלהם על דרך מוקדי כח שונים בחברה (אמצעי התקשורת, מע'' החינוך וכו''). תמונת העול של האליטה מוצגת כטבעית ולא כמעוותת (גם הסוכנים של אותו מוסד לא רואים בנקודת ראות זו מעוותת).
ברגר רואה בתמונה הזו השפעה חזקה של אמצעי התקשורת באותה תקופה. ההגמוניה המעמדית היא יצירת תמונת עולם שנראת
מובנת מאליה (במקרה הזה,, שיש קודים מסויימים של הופעה המקובלים באירועים חגיגים –
חליפה). זו כניעה להגמוניה המעמדית כי החליפה לא מתאימה לחלוטין לסגנון החיים שלהם.
ע"פ שתי התאוריות שאליהן נשען ברגר (גרמשי ובנימין) יש השפעה חזקה על המעמד הנמוך (פועלים וכפריים) שבאה לידי ביטוי בכך שהמעמד הזה מוכן לוותר על התרבות האוטנטית שלו כדי להתקדם בסולם המעמדות – ניסיון שנכש, לדעת ברגר, כיון שמעמדות גבוהים יכולים לזהות מי שייך להם ומי לא.
סיכומים נוספים אודות החליפה והתצלום